ת"פ 69979-01-20

תקציר

השופט, בפסק דינו, קובע תחילה את העיקרון המנחה, שהוא עקרון המידתיות, כמתחייב מסעיף א1 לחוק העונשין. עיקרון זה נועד לבסס יחס ראוי בין חומרת העבירה, נסיבות ביצועה והעונש שהוטל. לאחר מכן עוקב השופט אחר שלושת השלבים המפורטים בתיקון מס' 113 כדי לקבוע את העונשים בגין ארבעת האישומים נגד הנאשמים: שני אישומים של קבלת שירותי כוח אדם והתקשרויות עם קבלן כוח אדם ללא רישיון, ושני אישומים הנוגעים להעסקת קטין ואי ניהול פנקס עובדים. השלב הראשון כולל הבחנה בין העבירות וזיהוין כאירועים נפרדים. השופט קובע כי שני סעיפי האישום הראשונים מהווים אירוע אחד וקובע בהתאם את טווח הענישה המתאים. האירוע השני כולל את שני סעיפי האישום הנותרים. באירוע הראשון, הנוגע לשירותי כוח אדם ללא רישיון, קובעת השופטת את טווח הענישה לנאשם על 25%-50% מהקנס המרבי הקבוע בחוק, שהוא 23 כפול 14,400 שקל, כלומר טווח של 82,800 ₪ עד 165,600 ₪. סכום זה מחושב על פי מספר העובדים המוזכרים בכתבי האישום. טווח הענישה לנאשם, בגין הפרת חובת פיקוח, נקבע על 25%-50% מהקנס המקסימלי, השווה ל-7,300 עד 14,600 שקל. באירוע השני, הנוגע להעסקת קטין ואי ניהול רישומים קובע השופט טווח ענישה של 8,760 עד 21,900 שקל לשני הנאשמים. טווח זה חל גם על הנתבע בגין הפרת חובת הפיקוח. השופט שוקל גורמים כגון הודאתם באשמה של הנאשמים, היעדר עבר פלילי רלוונטי, חלוף הזמן ומצב המלחמה הנוכחי. הם לוקחים בחשבון גם את מצבו הרפואי של הנאשם ואת ההשפעה הפוטנציאלית של הרשעה על עסקיו ועל יכולתו להשתתף במכרזים. כתוצאה מכך נגזר על הנאשם לשלם קנס בסך 90,000 ₪ בגין האירוע הראשון ו-12,000 ₪ בגין האירוע השני. הנאשם מקבל קנס מופחת של 10,000 ₪ ו-8,760 ₪ בהתאמה. הקנסות מסתכמים ב-102,000 ₪ לנאשם וב-20,760 ₪ לנאשם. אלה ישולמו בתשלומים חודשיים שווים, כאשר התשלום הראשון ישולם ב-1 בינואר 2025. בנוסף, נדרשים הנאשמים להימנע מביצוע עבירות אלו במשך שלוש שנים, בהתאם להתחייבותם. השופט גם מודיע לנאשמים על ההוראות הכלליות לגבי אמצעי התשלום והשלכותיו של אי תשלום, ומודיע להם על זכותם לערער על פסק הדין בתוך 45 יום. גזר הדין הוא מיום כ' כסלו תשפ"ה או 3.12.2024 ויועבר לנאשמים באמצעות הדואר.