ב"ל 1133-12-21

תקציר

בית המשפט דחה את תביעת התובעת כנגד המוסד לביטוח לאומי (הנתבע) לקבלת קצבת אזרח ותיק. לתובע, שהגיע לגיל פרישה, נמצא חוב לנתבע בגין דמי ביטוח שלא שולמו, שנבעו מתקופות עבודתו העצמאית ואי העסקתו. חוב זה, בסך של למעלה מ-50,000 ₪, לא התיישן שכן הנתבעת פעלה ללא הרף לגבייתו, לרבות הטלת עיקולים ושליחת הודעות לתובע. בית המשפט קבע כי מעשיו של הנתבע היו בהתאם לחוק הביטוח הלאומי וכי התובע לא סיפק כל הצדקה לאיחורו בתשלום דמי הביטוח. זאת ועוד, נדחו טענות התובע כי הוטעה על ידי פקיד התביעות של הנתבע וכי לא היה מודע לקיומו של החוב, שכן בית המשפט מצא כי החוב אמיתי והתובע היה מודע לו. מאחר וחובו של התובע עלה על 36 חודשים, הוא לא היה זכאי לקבל קצבת אזרח ותיק עד שהתקשר עם הנתבעת בהסדר תשלומים בנובמבר 2021. הסדר זה, שחייב את התובעת לשלם סכום חד פעמי של 13,000 ₪ ולשלם תשלומים נוספים, נמצא תקף ותואם את נהלי הנתבעת ואת חוק הביטוח הלאומי. לפיכך, קבע בית המשפט כי הנתבעת החלה בצדק לשלם לתובע קצבת אזרח ותיק רק מחודש נובמבר 2021 ואילך, והתביעה לתשלומים מוקדמים יותר נדחתה. כל צד יישא בהוצאותיו, וזכותו לערער על ההחלטה בתוך 30 יום בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.