ת"א 50822-12-22

תקציר

הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) וחברת הבת הימנותא בע"מ הגישו תביעה נגד רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ (רסקו) ואחרים, בבקשה להכריז על קק"ל כבעלים של חלקת קרקע מסוימת ולהורות על רישום זכויות אלה. רסקו רכשה את הקרקע המדוברת מנתבעים 2 ו-3, אך הרכישה לא באה לידי ביטוי בטאבו. רסקו אינה שוללת את הרכישה אך מציעה הסדרה כוללת של הזכויות בקרקע, לרבות זכויות החכירה של אחרים. רסקו הגישה בקשה לצרף את המתנחלים - אנשים שחתמו על הסכמי פשרה עם רסקו ב-1967 - כנתבעים נוספים, בטענה שיש לקבוע את זכויותיהם במקרה זה כדי להגיע לפתרון יעיל. עם זאת, התובעים מתנגדים לבקשה, בטענה כי התביעה הנוכחית מתמקדת בזכויות בעלות והכללת המתנחלים תסבך את התהליך שלא לצורך. לאחר דיון דחה בית המשפט את בקשתה של רסקו, תוך שהוא מסתמך על תקנות סדר הדין האזרחי ופסקי דין קודמים. השופט קבע כי נוכחותם של המתנחלים אינה חיונית להכרעה יעילה ומלאה בשאלת הבעלות, וזכויותיהם כמתנחלים הן סוגיה נפרדת. בנוסף, ההחלטה בתביעה זו לא צפויה לפגוע בזכויות המתנחלים, והם יכולים ליזום תביעה נפרדת במידת הצורך. הבקשה נדחתה גם משום שהוגשה על ידי נתבע, והתובעים הם בדרך כלל אדוני טענותיהם. מאחר שהבקשה הוגשה בשלב מוקדם, ציינה השופטת כי מורכבות קביעת זהותם וזכויותיהם של המתנחלים עלולה לעכב משמעותית את ההליך. לפיכך, בקשתה של רסקו לצרף נתבעים נוספים נדחתה, והחברה חויבה לשלם לתובעים הוצאות בסך 3,500 ₪.