ה"פ 3949-10-19

תקציר

זהו סיכום פסק הדין. הסכסוך הוא בין קונה, הגב' עינת מרון, לבין המוכרים, ח.ח. גיל, על דירה שרכשה הגב' מרון מהמוכרים. שטח הדירה נרשם כ-48 מ"ר אך הורחב פיזית על ידי המוכרים ל-124 מ"ר. בהסכם המכר ובשני תיקוניו, שנחתמו בין הצדדים, נקבע כי המוכרים יתקנו את רישום הבית המשותף כך שישקף את תוספת הבנייה. עם זאת, לא צוין כי חלקה היחסי של הדירה ברכוש המשותף יתוקן. הרוכש טען כי המוכרים הפרו את התחייבותם לתקן את הרישום כך שישקף שטח של 124 מ"ר וכי הם עיכבו את שחרור יתרת כספי התמורה. המוכרים טענו כי התחייבותם אינה כוללת תיקון חלקה היחסי של הדירה ברכוש המשותף וכי טענות הרוכש אינן תקפות. בית המשפט הסכים עם המוכרים, וקבע כי הסכם המכר ותיקוניו אינם מרמזים על התחייבות כזו, וטענות הקונה בנושא זה נדחו. באשר לליקויי הרטיבות והנזילות בדירה, העיד מומחה בית המשפט כי הליקויים היו חמורים ונרחבים ונגרמו כתוצאה מתוספות הבנייה שביצעו המוכרים. חוות דעתו של המומחה הייתה כי הליקויים היו גלויים לעין במהלך השנים בהן התגוררו המוכרים בדירה, ולא ייתכן שלא היו מודעים להם. בית המשפט קיבל חוות דעת מומחה זו והגיע למסקנה כי המוכרים הפרו את חובת הגילוי ואת התחייבותם בהסכם המכר כי לא היו ליקויי רטיבות או נזילות בדירה. בגין הפרה זו דרש הרוכש את הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם המכר, שנקבע על 359 אלף שקל, בנוסף לנזקים נוספים. בית המשפט קבע כי מאחר שהמוכרים לא תבעו בכתבי הטענות שלהם להפחית את הפיצוי המוסכם, ומאחר שהסעיף נוסח כסעיף גורף, הקונה זכאי למלוא הסכום של 359,000 ₪. לחילופין, בית המשפט חישב את הנזק בפועל כ-86,486 ₪ עבור הוצאות תיקון, בתוספת 10,000 ₪ עבור עוגמת נפש, ופסק כי יש לפצות את הרוכש בגין סכומים אלה. לסיכום, חויבו המוכרים לשלם לקונה 359 אלף שקל בתוך 30 יום, ויתרת תמורת המכירה המוחזקת בנאמנות, בסך מאות אלפי שקלים, תשוחרר למוכרים. כל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות ולשכר טרחת המומחים.