בג"צ 3551/97

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מינוי חברים למועצה הדתית נתניה מכוח חוק שירותי דת יהודיים. הקמת המועצות הדתיות מתחלקת בין שלוש רשויות: הרשות המקומית, הרבנות המקומית והשר לענייני דתות. כאשר אין הסכמה בין רשויות אלה, מובא הנושא בפני ועדת שרים, שתפקידה להכריע במחלוקות. במקרה הנוכחי, המחלוקת נסובה סביב מועמדותו של העותר מס' 1, חבר סיעת מרצ במועצת עיריית נתניה, שהוצע כמועמד למועצה הדתית. ועדת השרים לא הכריע במחלוקת ותחת זאת אימצה הצעה חדשה של שר הדתות, שלא כללה את העותרת מס' 1. בית המשפט מצא כי הליך קבלת ההחלטות של הוועדה היה לקוי. היא לא אפשרה זמן מספיק לרשות המקומית ולרבנות המקומית להביע את דעתן על המועמדים, והשר לא הציע רשימת מועמדים חדשה לעיונם. יתר על כן, ניכר כי העותרת מס' 1 נפסלה בשל השתייכותה לזרם הרפורמי, דבר המהווה הפליה פסולה. בית המשפט קבע כי החלטת ועדת השרים לא התבססה על תשתית משפטית ולכן היא אינה יכולה לעמוד. רוב השופטים הסכימו כי דרך הפעולה הראויה היא להורות על מינויו של העותר מס' 1 כחבר המועצה הדתית, במקום חבר קיים. השופט טירקל, בדעה חולקת, סבר כי יש לבטל את כל החלטת ועדת השרים ולהתניע מחדש את ההליך. פסק הדין הדגיש את הצורך בפשרה וויתורים הדדיים ביישוב סכסוכים מסוג זה, ואת חשיבותה של סובלנות בחברה דמוקרטית.