ת"פ 36333-01-20

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונשו של נאשם שהסיע שוהה בלתי חוקי בתחומי הרשות הפלסטינית. תחילה מתאר השופט את הנזק שנגרם ממעשה כזה, את הנסיבות הסובבות אותו ואת מדיניות הענישה החלה. הערכים המוגנים הנפגעים מהפגיעה הם ריבונות המדינה על מי שנכנס לגבולותיה וזכות האזרחים לביטחון. השופט מציין כי הפגיעה בערכים אלה אינה חמורה במיוחד במקרה זה. הנאשם לא קיבל כל תשלום עבור ההסעה והסיע שוהה בלתי חוקי אחד בלבד. הנזק הפוטנציאלי שנגרם מהעבירה הוא חמור, אך אין אינדיקציה לנזק ממשי. השופט מתחשב גם במניעיו של הנאשם, בהיעדר תכנון ובהיעדר עבר פלילי משמעותי. לאחר ששקל את כל הגורמים הללו, השופט קובע את טווח הענישה בין מאסר על תנאי למקסימום של שישה חודשי עבודות שירות. בבואו לקבוע את העונש הספציפי, השופט לוקח בחשבון גורמים נוספים שאינם קשורים לעבירה, לרבות גילו הצעיר של הנאשם, חרטה וההשלכות הכלכליות של עונש מאסר. השופט מתייחס גם לעברו הפלילי הקודם של הנאשם ולתסקיר שירות המבחן על הנאשם. כתוצאה מכך, השופט מחליט להטיל עונש בקצה התחתון של הקשת. גזר הדין כולל 120 שעות עבודות שירות, שלושה חודשי מאסר על תנאי, התחייבות כספית בסך 15 אלף שקל, קנס בסך 3,500 שקל ופסילה של חודשיים מהחזקת רישיון נהיגה. בנוסף, הנאשם נפסל מלקבל רישיון נהיגה למשך שמונה חודשים בתנאי שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל בתוך שנתיים. השופט מורה גם על השמדת מוצגים רלוונטיים. לנאשם ניתנת זכות ערעור והוא מתחייב לציית לחוק הכניסה לישראל במשך שנתיים. פסק הדין ניתן בנוכחות הנאשם ונרשם בהתאם.