עת"מ 2298/05

תקציר

עיריית תל אביב-יפו ביצעה עבודות תשתית להתקנת קו ביוב ברחוב אליעזר שטיינמן, שכללו חפירת בור המסומן בתוכנית בתוקף כ"בית קברות קיים". העותרת מס' 1, חברה המנהלת את ענייני המוסלמים, טענה כי החפירה פגעה בקברים מוסלמים והגישה עתירה להפסקת העבודות ולשיקום האתר. העותרת מס' 2, עמותה להגנה על המקומות הקדושים לאסלאם, הצטרפה לעתירה. העירייה הסכימה להפסיק לחפור את הבור, אך חלקה על הטענה לנזק חמור. בית המשפט בחן את השתלשלות העובדות ומצא כי טענת העותרים כי העירייה כיסתה את הבור ופגעה בקברים אינה מבוססת. העירייה הסכימה גם להעביר את הבור אל מחוץ לחלקת בית הקברות, אך העותרים התנגדו לתוואי התת-קרקעי של צינור הביוב מתחת לחלקה. הם טענו כי היא מנוגדת להלכה המוסלמית ולכבוד המת והציעו דרך חלופית. עם זאת, חוות דעת המומחים של העירייה קבעה כי התוואי החלופי אינו ישים, ואילו חוות דעת המומחים של העותרים זכתה לביקורת ונמצאה בלתי אמינה. בית המשפט קבע כי פעולות העירייה מידתיות, שכן לא הייתה חלופה ישימה והפגיעה המתונה בזכות גוברת על האינטרס הציבורי בתשתיות ביוב חיוניות. יתר על כן, העותרים לא הצליחו להוכיח פגיעה משמעותית ברגשות הציבור. לפיכך, העתירה נדחתה מבלי להתייחס לטענות הסף של העירייה, ולא ניתן צו להוצאות.