ב"ל 11060-04-20

תקציר

התובעת, שדווחה כעובדת בבית הדפוס של בעלה, נדחתה תביעתה לדמי אבטלה על ידי המוסד לביטוח הנתבע. המוסד לביטוח טען כי התובע אינו עובד אלא שותף בעסק, ולכן אינו זכאי לדמי אבטלה. בית המשפט בחן את חומר הראיות והגיע למסקנה כי התובע אכן עבד באופן קבוע בבית הדפוס בתפקיד שהיה חיוני לעסק ולא היה נעשה על ידי מישהו אחר. למרות שעבודתה של התובעת יכולה להיחשב כשותפות משפחתית, בית הדין קבע כי מאחר שהתובעת הוכרה כעובדת על ידי המוסד לביטוח במשך שנים רבות - במהלכן קיבלה דמי לידה - ובהינתן היעדר מאפיינים פורמליים של יחסי עבודה, כגון רישומי נוכחות וזכויות סוציאליות, השינוי הרטרואקטיבי בסיווג אינו מוצדק. לפיכך, פסק בית הדין לטובת התובעת, והכיר בה כעובדת הזכאית לדמי אבטלה. הנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 4,000 ₪.