ת"א 35945-10-21

תקציר

המחלוקת נסובה סביב הזכות להשתמש בדרך מסוימת והריסת הגדר על ידי הנתבעים. התובעים, בעלים חלקיים של חלקת קרקע, תבעו את הנתבעים, את קרוביהם, בדרישה למנוע מהם להשתמש בדרך בחלקה. התובעים הציגו הסכם המחלק את שימושי הקרקע, שלטענת הנתבעים לא ידעו עליו. בית המשפט מצא כי הנתבעים אכן לא היו מודעים להסכם זה ולכן הוא אינו מחייב אותם. השופטת בחנה את התנהלות הצדדים לאורך השנים ומצאה כי התובעים ומשפחה נוספת השתמשו אך ורק בכביש המדובר. כמו כן הוקמה גדר בין נכסי התובעים לנכסי הנתבעים. השופט הגיע למסקנה כי בקשת הנתבעים להשתמש בכביש כדי להגיע לרכביהם החונים בחצר ביתם הייתה סבירה ואינה סותרת את השימוש של התובעים בכביש. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעת התובעים וקבע כי הנתבעים יכולים להשתמש בכביש לצורך גישה לרכושם אך לא לשום מטרה אחרת. גם בקשת התובעים לשיקום הגדר נדחתה. עוד הבהירה השופטת כי שימוש מותר זה אינו מקנה לנתבעים זכויות כלשהן במקרקעין וכי הצווים הקודמים שהגבילו את גישת הנתבעים בטלים. לבסוף, בשל הקרבה המשפחתית בין הצדדים, חויב כל צד לשאת בהוצאותיו, וניתנה זכות ערעור.