ת"א 24604-12-10

תקציר

סכסוך משפטי ארוך זה נסוב סביב מכירת חלקות קרקע בנהריה. התביעה המקורית הוגשה על ידי התובע, יוסף שולדר, כנגד נתבעים רבים, לרבות עו"ד ברינט, ששימש ככונס נכסים לאחת ממניות הנתבע בנכס. שולדר ביקש להעביר את הקרקע על שמו, כאשר ברינט שימש ככונס נכסים כדי להבטיח שהיא נקייה מחובות. במקרקעין הנדונים היו מספר בעלים, כאשר הנתבעים 1, 2 ו-3 החזיקו במניות שונות. מלכתחילה התעוררו הסתבכות, שכן לנתבעים היו תביעות תלויות ועומדות נגד האפוטרופוס הכללי, מה שעיכב את ביצוע ההסכם. כמו כן, התברר כי לנתבעת 1, שטענה כי היא מייצגת את הנתבעים האחרים, היה ייפוי כוח פסול, ולכן לא יכלה למכור את הנכס ללא הסכמתם המפורשת. בנוסף למורכבות, התברר כי הסכם הפשרה, שנחתם בין שולדר, עו"ד ברינט, הנתבע 1 והקונה עו"ד שי עובד, כלל חלקים מהנכס השייכים לבעלים אחרים, שמניותיהם טרם נרשמו על שם הנתבעים. משמעות הדבר הייתה כי הנתבעת 1 ניסתה למכור מניות שלא היו בבעלותה כדין. סוגיה קריטית נוספת הייתה קיומם של חובות ומשכנתאות משמעותיים הקשורים לנכס, אשר היטיבו רק עם נאשם 1 והותירו את הנתבעים 2 ו-3 ללא תמורה מהמכירה. בית המשפט גילה כי לא ניתן לבצע את הסכם הפשרה כדין ללא הסכמת כל הבעלים, ופג תוקפו של ייפוי הכוח ששימש את הנתבע 1. כתוצאה מכך, הוארך פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה כדי לאפשר לצדדים המעורבים לקבל ייפוי כוח תקף ולאשר את המכירה. בית המשפט הורה כי אם ייפוי הכוח והאשרור לא יתקבלו בתוך שלושה חודשים, פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה יבוטל. בנוסף, נפסק כי אם יתקיימו התנאים, יש להעביר תחילה את מניות הנכס על שם הנתבעים בטרם תוכל להמשיך במכירה. כמו כן, הצו השהה כל פעולה על פי הסכם הפשרה עד לצו בית משפט נוסף, ובכך מנע למעשה כל שינוי בזכויות או בנכסים המפורטים בהסכם. לצדדים ניתנה ארכה עד ליום 15.4.2013 לתת ייפוי כוח תקף ולהודיע לבית המשפט על כוונתם בנוגע להמשך הדיון בתיק. פסק דין זה נועד להבטיח את מכירתו החוקית של הנכס, להגן על זכויותיהם של כל הבעלים ולתת מענה למורכבויות המשפטיות השונות שהתעוררו במהלך ביצוע הסכם הפשרה.