בד"מ 2/03

תקציר

הכרעת הדין מצאה את הנאשם, עורך דין במקצועו, אשם בכך שלא ייצג נאמנה את מרשו, מר א.א. עורך הדין קיבל כספים מחברה שחויבה על ידי בית המשפט לשלם למר א' במסגרת פסק דין לטובתו, אך לא יידע את מר א' על פסק הדין ולא העביר לו את הכסף. במקום זאת, לקח עורך הדין את הכסף והחיל אותו על חוב בניו של מר א' כלפיו בגין שכר טרחת עורך דין, ללא הסכמתו של מר א'. בניו של מר א' שכרו את שירותיו של עורך הדין לתיק שאינו קשור, ועורך הדין טען כי שכר הטרחה היה חלק מהסכם מקיף המכסה את כל התיקים עבור מר א' ובניו. עם זאת, בית המשפט מצא כי עורך הדין פעל בחוסר תום לב ובחוסר תום לב, תוך ניצול עמדת הכוח שלו על לקוחותיו. הוא הורשע גם בכך שלא השיב לפניותיו של מר א' בנוגע למצב עניינו ולחקירת הלשכה בנושא. נמצא כי מעשיו של עורך הדין פוגעים ביושרו ובאמינותו של מקצוע עריכת הדין. כעונש גזר בית המשפט שישה חודשי מאסר על תנאי, הורה לעורך הדין לשלם את הוצאות הלשכה בסך 5,000 שקל ולפצות את מר א' ב-5,000 שקל, שניהם בלוחות זמנים שנקבעו. החיובים הכספיים נפרדים מכל תביעה אזרחית שהצדדים עשויים להיות זה נגד זה.