ע"א 8954/11

תקציר

בערעור זה הוטל על בתי המשפט בישראל לאזן בין חופש הביטוי לבין הזכות לפרטיות. המערערת, סופרת במקצועה, כתבה רומן בהשראת מערכת יחסים אינטימית עם המשיב, אשר טענה כי הוא פוגע בפרטיותה בכך שהוא מקביל באופן הדוק לחייה, לרבות פרטים אינטימיים, ומזהה אותה בין בני משפחה ומכרים. בית המשפט המחוזי בירושלים צידד במשיב, אסר על פרסום הספר ופסק פיצויים. בערעור חזר בית המשפט על הצורך לשקול את חומרת הפגיעה בפרטיות אל מול היקף הביטוי, והגיע למסקנה כי אף שחופש היצירה חיוני, אין הוא צריך לחרוג מליבת הזכות לפרטיות של המשיב, במיוחד כאשר היצירה לא תרמה תרומה משמעותית לשיח הציבורי. בית המשפט אישר את ההחלטה, וציין כי התיאור הבדיוני משקף באופן הדוק אנשים ואירועים אמיתיים, תוך פגיעה בפרטיות ובאמון שנוצר בין הצדדים המעורבים. הצדקותיו של המערער, לרבות טענת האותנטיות האוטוביוגרפית והעניין הציבורי, נענו כנגד אופייה החמור והאינטימי של הפגיעה בפרטיות, המאפיל על חופש הביטוי בהקשר זה. בית המשפט תיאר סעדים אפשריים כמו ביטול הסכמה והדגיש את כיבוד היחסים האינטימיים והפרטיות, ובסופו של דבר העדיף את ההגנה על הפרטיות בהתחשב באופי האישי והאינטימי של המידע שנחשף.