LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"ק 36774-02-26

פסק-דין תביעות קטנות תל אביב -יפו

📋
מספר הליך36774-02-26
📂
סוג הליךת"ק
📅
תאריך27 ביולי 2026
🏛️
בית משפטתביעות קטנות
📍
מחוזתל אביב -יפו
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםיגאל דמיטרייב נ. אשת ארגון שרותי תיירות בע"מ
👨‍⚖️
שופטיםרז נבון

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בת"ק 36774-02-26, דמיטרייב נ' אשת - ארגון שרותי תיירות בע"מ. ### 1. מבוא פסק הדין עוסק בסוגיית אי-עלייה לטיסה (Denied Boarding) על רקע עיכוב בטיסה וסגירה מוקדמת של עמדת הרישום (Check-in). בית המשפט נדרש להכריע במערכת היחסים המשולשת בין הנוסע (התובע), מארגן הטיסה (הנתבעת/אשת טורס) וחברת התעופה (הצד השלישי/Fly Lili). ### 2. עקרונות משפטיים מרכזיים וחדשנות פסיקתית #### א. הגדרת "התייצבות במועד" בעידן של עיכובים בטיסות החידוש המשפטי המרכזי בפסק הדין נעוץ בפרשנות התכליתית של סעיף 2 ל**חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012**. * **הקביעה:** בית המשפט קבע כי כאשר טיסה מתעכבת והמידע על העיכוב מפורסם (למשל באתר שדה התעופה), חובת הנוסע להתייצב ב"מועד" מתעדכנת בהתאם לשעה החדשה. * **החדשנות:** בית המשפט שולל את הגישה הפורמליסטית המבקשת מהנוסע להיצמד לשעה המקורית המופיעה בכרטיס. נקבע כי לא ניתן לדרוש מנוסע להתייצב 3 שעות לפני המועד המקורי, כשהוא מודע לכך שהטיסה נדחתה. בכך, בית המשפט מעביר את נטל האחריות למפעיל הטיסה לאפשר רישום התואם את שעת ההמראה העדכנית. #### ב. סגירת שער עלייה למטוס כ"סירוב להטיס" בית המשפט אימץ את הגישה המרחיבה לפיה סגירת דלפק הרישום או שער העלייה למטוס מוקדם מהמועד הנדרש, ומניעה מנוסע לעלות למטוס שטרם המריא, מהווים "סירוב להטיס" (Denied Boarding) לפי סעיף 5 לחוק, גם אם לא מדובר בכרטוס יתר (Overbooking). #### ג. אחריות המארגן מול חברת התעופה פסק הדין מחזק את עקרון האחריות המשותפת של מארגן הטיסה וחברת התעופה: * **אחריות המארגן:** לפי סעיף 4 לחוק, המארגן נחשב כמי שמבצע את חובות החוק, גם ללא חוזה ישיר עם הנוסע מול חברת התעופה. * **אחריות חברת התעופה:** נקבע כי על חברת התעופה להוכיח כי פעלה בסבירות ובתום לב. אי-עדכון המארגן על שינויים וסגירת עמדות ללא בדיקת נוסעים שטרם הגיעו, מהווים התנהלות לקויה המצדיקה השתת אחריות גם על חברת התעופה. #### ד. ייחוד העילה (Exclusivity of Remedy) בית המשפט עמד על כך שחוק שירותי תעופה מהווה "אכסניה בלעדית" לתביעות בגין עיכובים או ביטולים. לפיכך: * לא ניתן לתבוע פיצויים מכוח עילות כלליות בדיני נזיקין או חוזים (עוגמת נפש כעילה עצמאית). * הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק (לפי המרחק) הוא הממצה את הנזק הלא-ממוני, כולל עוגמת נפש. ### 3. מוקדים לדיון עתידי (יישום פרקטי) * **נטל ההוכחה:** פסק הדין מדגיש את החשיבות של הוכחת ההתקשרות (העברת פרטי נוסעים) בין המארגן לחברת התעופה. העובדה ששני הצדדים לא הציגו את הסכם ההתקשרות ביניהם נזקפה לחובתם. * **חובת הנציגות:** בית המשפט הבהיר כי חברות תעופה המפעילות טיסות לישראל מחויבות להתייצב לדיונים באמצעות נציגים מטעמן, וכי אי-התייצבות תביא להפסד בטענותיהן העובדתיות. ### סיכום פסק הדין מהווה נדבך נוסף בגישה הצרכנית-אקטיביסטית של בתי המשפט לתביעות קטנות בישראל. הוא מגן על הנוסע מפני "מלכודות טכניות" של חברות תעופה (סגירת צ'ק-אין מוקדמת), וקובע כי האחריות למתן שירות סביר ולעדכון הצרכן על שינויים בלו"ז מוטלת על כתפי הגורמים המפעילים והמארגנים, באופן שאינו מאפשר להם להתנער מאחריות באמצעות הטלת האשמה על הנוסע.

חקיקה מקושרת

חוק התובלה האויריתחוק רישוי שירותי התעופהחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה)

ת"ק 36774-02-26 יגאל דמיטרייב נ. אשת ארגון שרותי תיירות בע"מ, תביעות קטנות (27.7.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית