דב"ע מו/29 - 2

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב בעניין חוזה עבודה אישי בין המערערת לבין המשיב. הסוגיה שעמדה על הפרק הייתה קיומו של תנאי בלתי כתוב בחוזה, המזכה את המשיב בכפל תשלום עבור כל שעת עבודה. בית המשפט פסק לטובת המשיב, אולם ערכאת הערעור הפכה את ההחלטה הקודמת. ערכאת הערעור הכירה בכך שתנאי כפל התשלום אכן היה חלק ברור ומוסכם מחוזה העבודה במשך שנים רבות. עם זאת, הודגש כי תנאי כזה, אף שהוא מהותי לשכרו של העובד, ניתן לשינוי רק בהסכמה הדדית בין המעביד לעובד. מאחר שהמערערת הביעה רצון מפורש לבטל תנאי זה והמשיבה השלימה עם המשך העסקתה ללא תשלום כפול, הגיע בית הדין למסקנה כי נקבע חוזה עבודה חדש. לפיכך, התקבל הערעור ונקבע כי המשיב אינו זכאי לכפל תשלום מספטמבר 1982 ואילך. יש לציין כי במקרה זה מדובר בהסכם בעל פה, המדגיש את הנוהג הרווח בישראל של קיום חוזי עבודה בלתי כתובים, הכוללים פעמים רבות תנאים בלתי כתובים.