LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

רע"א 3724/19

החלטה עליון

📋
מספר הליך3724/19
📂
סוג הליךרע"א
📅
תאריך19 בספטמבר 2019
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםרפאל שטוב נ' אברהם צבי שינפלד
👨‍⚖️
שופטיםי' עמית

תקציר

ניתוח משפטי של בקשת רשות הערעור בע"א 56740-10-13 I. עקרונות משפטיים העומדים בבסיס החלטת בית המשפט הכרעת בית המשפט בבקשת רשות הערעור נשענת בעיקרה על הוראות החוק והפרוצדורות המסדירות את הליך הערעור, ובפרט סעיפים 41(ב) ו-52 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. הוראות אלה קובעות קריטריונים למתן רשות ערעור, תוך הדגשת חשיבות הסופיות ושלב יישוב הסכסוך לפני התערבות הערעור. עקרונות המפתח הם: - **עיתוי הערעור**: ככלל, ערעורים מותרים לאחר פסק הדין הסופי, או לפחות לאחר ההכרעה המלאה של הסוגיות המהותיות, כדי למנוע ערעורים חלקיים או ביניים שעלולים לסבך ולהאריך את ההתדיינות המשפטית. - **השפעה מהותית על זכויות והימנעות מהליכים מיותרים**: בית משפט רשאי לאשר ערעור לפני פסק דין סופי אם העיכוב יגרום לנזק בלתי הפיך, לפגיעה מהותית או לחוסר יעילות תהליכית או מהותית שלא לצורך. קריטריונים אלה נועדו לאזן בין סופיות פסקי הדין לבין סעד ערעור זמני לגיטימי כאשר יש צורך בכך. - **החלטות בית משפט פרוצדורלי בדרך כלל אינן ניתנות לערעור בנפרד**: החלטות בשאלות פרוצדורליות, כגון ממצאים ראשוניים של אשם או חבות תורמים, נחשבות בדרך כלל להחלטות ביניים ואינן ניתנות לערעור עצמאי אלא אם כן הן משפיעות באופן מהותי על זכויות או דיספוזיטיביות. ב. חידושים משפטיים ומשמעותם נימוקי בית המשפט מדגישים גישה זהירה להתערבות בערעור, תוך מתן עדיפות לסופיות ובהירות של ממצאים שיפוטיים. החידוש המשפטי טמון באישור מחדש ויישום המסגרת הסטטוטורית כדי למנוע ערעורים מוקדמים שעלולים לשבש את ההתדיינות המתמשכת, במיוחד בתיקים הנמשכים על פני תקופות ממושכות (כאן, כעשרים שנה). יישום הפסיקה הקודמת, בעיקר: - ע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ (20.5.2012), המבהיר כי חלון ההזדמנויות המותר לערעור הוא בתום הדיון כולו, תוך כיבוד העיקרון של הימנעות מעיון חלקי בערעור. - ע"א 4817/13 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' בר-און (17.10.2013), המחזק כי החלטות פרוצדורליות ביניים בדרך כלל אינן ניתנות לערעור מיידי אלא אם כן הן משפיעות באופן משמעותי על הזכויות. גישה זו מגבשת עקרונות משפטיים על ידי הדגשת סופיות, יעילות שיפוטית והצורך בשיפוט מקיף לפני ביקורת ערעור. III. ניתוח והשלכות החלטת בית המשפט משקפת יישום זהיר של עקרונות משפטיים מבוססים, ומדגישה כי פסיקות ביניים - כגון מסקנות על אשמה תורמת - אינן מתאימות לערעור מוקדם מדי. הוא מכיר בהיסטוריה הפרוצדורלית הארוכה ומחזק כי יש להעריך זכויות מהותיות, כולל אלה המושפעות מאשם תורם, לאחר פסק הדין הסופי. עמדה זו מקדמת יעילות ועקביות שיפוטית, ומבטיחה כי משאבי הערעור יתמקדו בסקירת פסקי דין סופיים ומקיפים ובסוגיות מהותיות, ולא בממצאים פרוצדורליים ביניים. זה גם מרתיע מתדיינים מלבקש ערעורים חלקיים שעלולים לעכב את ניהול התיק ולהאריך את ההתדיינות שלא לצורך. IV. סיכום העמדה המשפטית העקרונית שנוסחה בהחלטה זו מחזקת את החשיבות של תזמון פרוצדורלי, סופיות בהתדיינות משפטית וביקורת ערעור זהירה. גישה זו עולה בקנה אחד עם כוונת החקיקה הגלומה בסעיפים 41(ב) ו-52 לחוק בתי המשפט לקדם הליך שיפוטי יעיל ולצמצם התדיינות מיותרת. המקרה מדגים את תפקידו של בית המשפט באיזון בין זכויות המתדיינים לביקורת ערעור לבין מטרת העל של יעילות שיפוטית ופתרון סופי של סכסוכים.

חקיקה מקושרת

חוק בתי המשפט

רע"א 3724/19 רפאל שטוב נ' אברהם צבי שינפלד, עליון (19.9.2019)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית