ת"א 2193/06

תקציר

התובעים היו ארבע חברות בקבוצת סוויט, שלוש מהן חברות פרטיות ואחת חברה ציבורית. הנתבעים היו שלושה דירקטורים מהציבור שכיהנו בחברה הציבורית, והנאשמת הרביעית הייתה חברת הביטוח שביטחה את אחריות הדירקטורים ונושאי המשרה בחברה הציבורית. מפרק החברות טען כי הדירקטורים התרשלו בתפקידם כלפי החברות, וכי כתוצאה מרשלנותם נגרם נזק לחברות. עוד טען המפרק כי הדירקטורים ובעלי השליטה בחברות הפרטיות בקבוצה ביצעו מעשי מרמה, לרבות גזל רכוש החברות, וכי גם הדירקטורים מהציבור אחראים למעשים אלה. חברת הביטוח טענה כי היא אינה חייבת לבטח את חבות הדירקטורים, שכן מרבית האירועים שגרמו לנזק התרחשו לפני תקופת הפוליסה. התביעה התקבלה בחלקה. בית המשפט קבע, כי רק הנתבע מס' 1 התרשל בחובותיו כלפי החברות. הרשלנות נגעה לאישור חוב של אחת החברות הפרטיות בקבוצה לחברה הציבורית, שהיווה עסקת בעלי עניין. בית המשפט קבע כי שני הנתבעים האחרים לא התרשלו, שכן הם מונו כדירקטורים לתקופה קצרה, ואין קשר סיבתי בין התנהלותם לבין הנזק שנגרם לחברה. עוד קבע בית המשפט כי המפרק לא הוכיח את טענות המרמה והגניבה המיוחסות לבעלי השליטה ולנושאי המשרה בחברות הפרטיות. אשר לחברת הביטוח, קבע בית המשפט כי היא חייבת לבטח את חבותה של הנתבעת מס' 1, שכן מדובר בפוליסת "תביעות", החלה על כל אירוע, ובלבד שהתביעה בגינו הוגשה במהלך תקופת הפוליסה. בית המשפט העריך את סכום החבות של חברת הביטוח בהתאם לערכו הדולרי של הסכום במועד קריסת החברות, והריבית נוספה ממועד זה ועד למועד התשלום בפועל.