LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 2035-06-22

גזר דין שלום קריית גת

📋
מספר הליך2035-06-22
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך20 ביולי 2025
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזקריית גת
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ' אלישע
👨‍⚖️
שופטיםרפאל ימיני

תקציר

ניתוח משפטי זה בוחן את תהליך קבלת ההחלטות של בית המשפט בנוגע לגזר הדין, תוך התמקדות בעקרונות הפרשנות החוקתית, התקדימים בפסיקה ויישום הנחיות גזר הדין. הניתוח ינתח כיצד הגיע בית המשפט להחלטתו הסופית על ידי בחינת הסוגיות המשפטיות השונות שהוצגו. **1. פרשנות של "אירוע" לריבוי עבירות** * **עיקרון משפטי:** סעיף 40י לחוק העונשין מחייב את בית המשפט להבחין בין אירוע בודד למספר אירועים כאשר מדובר במספר עבירות. * **חידוש משפטי/פרשנות רחבה יותר:** הניתוח מדגיש התפתחות שיפוטית מכרעת שבה המונח "אירוע" בסעיף 40י פורש בצורה רחבה יותר מ"פעולה" לפי סעיף 186 לחוק סדר הדין הפלילי. משמעות הדבר היא ש"אירוע" יחיד יכול לכלול "מספר מעשים". * **תקדים בפסיקה:** בית המשפט מסתמך על **ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל** ו**ע"פ 1605/13 פלוני נ' מדינת ישראל** לפרשנות רחבה זו. * **מבחן מפתח ל"תקרית":** בית המשפט בע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל** קבעה כי גבולותיו של "אירוע" נקבעים על פי "ניסיון חיים", תוך התמקדות בקשר ההדוק בין העבירות. "קשר קרוב" זה יכול להתבטא בסמיכות בזמן או בתוכנית פלילית משותפת, גם אם נפרסה על פני זמן. * **בקשה למקרה:** בית המשפט מיישם עיקרון זה כדי לקבוע כי החזקת סמים והחזקת סכין, שנמצאו באותו מקום חיפוש, מהווים אירוע יחיד. זה מוביל לקביעת טווח עונשין אחיד במקום הערכות נפרדות לכל עבירה. **2. מסגרת גזר הדין: תהליך דו-שלבי** * **העיקרון המשפטי:** תיקון 113 לחוק מכתיב הליך דו-שלבי של גזר דין. * **שלב 1: קביעת טווח עונשים:** * **הבסיס המשפטי:** סעיף 40ג(א) לחוק קובע כי טווח הענישה ייקבע על בסיס מידתיות, בהתחשב בערך החברתי שנפגע, בהיקף הפגיעה, בנסיבות העבירה ובמדיניות הענישה המקובלת. * **תחולה על עבירות:** * **החזקת סכין:** בית המשפט מפנה לפסיקה (למשל, **ע"פ 42613-01-16 איאד איברהים נ' מדינת ישראל**, **ע"פ 57163-03-17 מדינת ישראל נ' דן אברהם פור**, **ע"פ 33017-01-21 מדינת ישראל נ' אריאל פרידמן**, **ע"פ 29414-02-20 מדינת ישראל נ' יעקב אמסלם**) כדי לקבוע טווח ענישה להחזקת סכין, המתחיל בדרך כלל ממאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר. גורם מקל שצוין הוא שהסכין נמצאה בחצר ביתו של הנאשם, לא על גופו או ברשותו המיידית. * **החזקת סמים:** בית המשפט מבחין בין עבירות סמים, ומציין כי סחר וגידול מושכים לעונשים גבוהים יותר. עבור עבירות החזקה, הטווח יכול להתחיל ממאסר על תנאי, תלוי בנסיבות, בכמות ובכוונה. הפסיקה (**ת"פ 14998-09-16 מדינת ישראל נ' כהן**, **ת"פ 20028-06-16 מדינת ישראל נ' לירן אברהם**, **ת"פ 68523-01-18 מדינת ישראל נ' בן יעקב גדעון ארזי**, **ת"פ 20403-02-20 מדינת ישראל נ' חנה יפרח**) ממחישה זאת, כאשר לעתים קרובות נע בין עונשי מאסר על תנאי ועד למספר חודשי מאסר. * **טווח אחיד:** בהתבסס על קביעת "אירוע בודד", בית המשפט קובע טווח עונש משולב לשתי העבירות, ממאסר על תנאי ועד שנת מאסר בפועל. * **שלב 2: שיקולים שאינם קשורים לעבירה:** * **בסיס משפטי:** סעיף 40יא לחוק מחייב התחשבות בנסיבות שאינן קשורות ישירות לביצוע העבירה. * **גורמים שנלקחו בחשבון:** * **הודאה:** הודאתו המוקדמת של הנאשם חסכה זמן שיפוטי. * **חלוף הזמן:** הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות. * **עברו של הנאשם:** עבר פלילי ללא עול וללא עבירות עוקבות. * **מעורבות שירות מבחן:** * אי-שיתוף פעולה ראשוני ואחריו שיתוף פעולה. * דו"ח סופי חיובי הממליץ נגד מאסר, בעד עבודות שירות או ענישה חינוכית כדי לשמור על יציבות תעסוקתית. **3. שיקול דעת שיפוטי ושיקולי שיקום** * **עקרון משפטי:** בית המשפט מכיר בכך שתהליכים טיפוליים-שיקומיים אינם ליניאריים ועלולים להיות כרוכים בנסיגות. * **חידוש משפטי/ניואנסים:** בית המשפט מביע זהירות לגבי המשקל שיש לתת לשיקום. תוך הכרה בהמלצת שירות המבחן, בית המשפט מדגיש כי חריגה מטווח העונש הסטנדרטי (כפי שמותר בסעיף 40ד(א)) מחייבת מוטיבציה פנימית אמיתית לשיקום, ולא רק היענות המונעת על ידי לחצים חיצוניים או איום בענישה. * **הערכת השיקום של בית המשפט:** למרות הדו"ח הסופי החיובי, בית המשפט לא השתכנע שהשינוי של הנאשם נובע ממניעים פנימיים. תקופת הטיפול בת החודשיים נחשבת לא מספיקה כדי להוות שיקום משמעותי. בית המשפט מקבל את טענת התובע כי הסיכונים הגלומים שהודגשו בדוחות קודמים עדיין קיימים. * **חוק האיזון:** בית המשפט מאזן בין הצורך בענישה מידתית לבין אפשרות השיקום. הוא מסכם כי הנסיבות אינן מצדיקות סטייה משמעותית מטווח העונשין, אך מכיר בכך שמאמצי השיקום משפיעים על העונש הספציפי בטווח זה. **4. החלטת גזר הדין הסופית** * **העיקרון המשפטי:** בית המשפט שואף להטיל עונש בקצה התחתון של הטווח שנקבע, בהתאם להמלצת שירות המבחן, כדי לעודד את התקדמותו הנוכחית של הנאשם. * **עונשים ספציפיים:** * 4 חודשי מאסר על תנאי, 3 שנים על תנאי. * צו מבחן ל-340 שעות בגין עבודות שירות. * צו מבחן לשנה. * קנס בסך 1,500 ₪, לתשלום בתשלומים. * התחייבות כספית בסך 2,000 ₪ שלא לפגוע שוב. לסיכום, החלטת בית המשפט מדגימה יישום קפדני של הוראות החוק והפסיקה. ניתוח ה"אירוע" עבור עבירות מרובות, תהליך גזר הדין המובנה בן שני השלבים, והשיקול הדקדקני של שיקום הם עקרונות משפטיים מרכזיים הפועלים. גזר הדין הסופי של בית המשפט משקף איזון זהיר בין הגנה חברתית, מידתיות וגישה מדודה לעידוד מאמצי השיקום המתמשכים של הנאשם.

חקיקה מקושרת

חוק העונשיןחוק סדר הדין הפליליפקודת הסמים המסוכניםתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה)

ת"פ 2035-06-22 מדינת ישראל נ' אלישע, שלום (20.7.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית