עת"מ 40064-06-21

תקציר

ענייננו נסוב סביב הכרתה של הגב' גבריאלה לוין, העותרת, כזכאית להטבות מכוח חוק משפחות חיילים שנהרגו בקרב (תגמולים ושיקום) (להלן: "חוק המשפחות") בעקבות מות בעלה, אלכס לוין, שנהרג בעת שעבד כמאבטח בשגרירות ישראל בפריז. המחלוקת העיקרית היא באשר למועד כניסת ההכרה בה כזכאית על פי החוק, שכן אין מחלוקת לגבי הכרתה מחוץ לחוק. אמו ואחיו של המנוח הוכרו כמוטבים על פי חוק המשפחות בשנת 1979 בשל זיקתם לשר הביטחון דאז. עם זאת, הגב' לוין לא הוכרה באותה עת ורק בשנת 2009 עתרה להכרתה, שנדחתה. היא ערערה על החלטה זו מספר פעמים, מה שהוביל לפסק דין משנת 2020 שחייב את ועדת למדא לבחון את בקשתה להכרה לגופה, אותה אישרה בשנת 2021. עתירתה של הגב' לוין מבקשת לקבל הטבות רטרואקטיביות ממועד ההכרה באמו ובאחיו של בעלה המנוח, 1979, או לחילופין ממועד מוקדם יותר מההכרה בפועל בשנת 2019. המשיבים, ועדת למדא, מנכ"ל משרד הביטחון ושר הביטחון, טוענים כי ההכרה צריכה להיות בתוקף ממועד הגשת הבקשה האחרון בשנת 2019, שכן הבקשות הקודמות נדחו. בית המשפט, לאחר שבחן לעומק את הרקע ההיסטורי של החוקים המסדירים את זכויות המשפחות השכולות ואת סמכויות ועדת למדא, כמו גם את נסיבותיו הפרטניות של עניינה של הגב' לוין, קבע כי לא יתערב בהחלטת הוועדה. השופט הדגיש את ההיקף המצומצם של התערבות בית המשפט בהחלטות המתקבלות "לפנים משורת הדין" ואת האופן הסביר שבו הפעילה הוועדה את שיקול דעתה, במיוחד נוכח היעדר עילות מנהליות להתערבות והצורך לאזן בין מקרים פרטניים לבין השלכות רחבות יותר על בני משפחה אחרים ושיקולים תקציביים. כמו כן, בית המשפט פירש את הוראות הדין הרלוונטיות, ובפרט את סעיף 28(א) לחוק המשפחות, בהתאם לטענות המשיבים, ותמך בהחלטת הוועדה לקבוע את מועד ההכרה הקובע כבקשה הראשונה להכרה מחוץ לחוק בשנת 2019. השופט ציין גם את תהליך קבלת ההחלטות המחושב של הוועדה ודחה את טענות העותר בדבר קביעה שרירותית של המועד. בסיכומו של דבר, העתירה נדחתה, וההכרה בגב' גבריאלה לוין כזכאית להטבות לפי חוק המשפחות אושרה, כאשר המועד הקובע נותר כפי שהחליטה הוועדה, בשנת 2019.