רע"ב 3686/10

תקציר

החלטת בית המשפט לדחות את הבקשה לשחרור מוקדם מדגישה את העיקרון לפיו לאסירים אין זכות טבועה לשחרור מוקדם; במקום זאת, עליהם להוכיח כי הדבר מגיע להם וכי שחרורם לא יפגע בשלום הציבור. ועדת השחרורים בחנה גורמים שונים, ובהם הסכנה הפוטנציאלית של המבקשים לשלום הציבור, חומרת פשעיהם וההשפעה על אמון הציבור במערכת המשפט אם ישוחררו. ההחלטה נחשבה מנומקת ומבוססת מבחינה משפטית, בהתאם לחוקים ולתקדימי פסיקה מבוססים. בית המשפט הדגיש את תפקידו כמבקר מינהלי, ומתערב רק כאשר החלטות ועדת השחרורים הן בלתי סבירות בעליל. יתר על כן, החלטת הוועדה שקלה האם המבקשים הוכיחו נכונות לשיקום בכך שקיבלו אחריות על מעשיהם. הכחשת אשמתם של המבקשים, למרות הכרעה חד משמעית בפשעיהם, לא פגעה בזכויותיהם, שכן ראוי היה שהמועצה תשקול קביעות עובדתיות שנקבעו בפסקי דינם. בית המשפט התייחס למקרים דומים כדי להדגיש כי אי שיתוף פעולה והכחשה מניחים מסוכנות, ועולים בקנה אחד עם הערכות מקצועיות. בסופו של דבר, ההחלטה לשלול שחרור מוקדם התבססה על שיקולים משפטיים כוללים, לרבות הצורך לשמור על אמון הציבור במערכת המשפט וחומרת העבירות שביצעו המבקשים. פסק הדין נתמך על ידי המשנה לנשיא ריבלין, השופט ש' ג'ובראן והשופט ח' מלצר, והסתיים בהסכמה פה אחד, שניתנה ביום 9.12.2010.