ת"א 13489-09-14

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובעת, המבקשת לחייב את הנתבעים באופן אישי בתשלום חובות ארנונה של חברה שהנתבעים הם בעלי השליטה בה. הטענה מבוססת על שתי טענות נפרדות. הטענה הראשונה נוגעת להרמת המסך הסטטוטורית לפי חוק ההסדרים, המאפשרת גביית חובות ארנונה מבעלי שליטה בחברה פרטית בתנאים מסוימים. הטענה השנייה נוגעת להרמת מסך לפי דיני החברות, אותה ניתן להחיל במקרים חריגים בהם נעשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה. בית המשפט פוסק לטובת התובע בשני הסעיפים. באשר לטענה הראשונה, בית המשפט מוצא כי הנתבעים לא הצליחו להפריך את החזקה לפיה נכסי החברה הועברו אליהם ללא תמורה או תמורה חלקית. הנתבעים לא סיפקו הסברים מספקים בנוגע להעברת כספים לחברה קשורה, משיכות כספים בדיעבד ומימוש נכסי החברה. באשר לטענה השנייה, מקבל בית המשפט את עמדת התובעת כי התנהלות הנתבעים בניהול ענייני החברה הייתה בלתי תקינה ובלתי צודקת כלפי נושי החברה, ובפרט כלפי התובעת. הנתבעים לא סיפקו הצדקה לאי תשלום חובו של התובע במלואו תוך תשלום לנושים אחרים והעברת כספים לחברה קשורה. משכך, בית המשפט קובע כי הנתבעים חייבים באופן אישי בחוב הארנונה של החברה, המוערך בסך 748,175 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. כמו כן חויבו הנתבעים בהוצאות התובע, לרבות שכר טרחה, שכר טרחת מומחה ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין יישלח לבאי כוח הצדדים.