תאד"מ 41002-04-22

תקציר

לאחר בחינת הראיות והעדויות, פסק השופט לטובת בקשת הנתבע לדחות את התביעה. התביעה נסובה סביב שטר חליפין, שלטענת התובע לא כובד על ידי הנתבעת. פסק הדין של השופט התבסס על כמה נקודות מרכזיות. ראשית, נמצא כי שטר החליפין לא הושלם בהתאם לאישור שניתן על ידי הנתבעת. מאחר שהשטר היה חסר פרט מכריע – הסכום שיש לשלם – והוא מולא בניגוד להוראות הנתבעת, לא ניתן היה לראות בו שטר חליפין תקף. שנית, נטל ההוכחה נפל על התובעת להוכיח כי נתנה ערך בתום לב לשטר. עם זאת, בעדותה נמצאו סתירות וליקויים ראייתיים משמעותיים, בעיקר בנוגע למסמכים חיוניים שלא הוצגו לתמיכה בטענתה, כגון תעודות משלוח, קבלות ותיעוד הזמנות. חוסר ביסוס זה החליש את מעמדה. מנגד, עדותה של הנתבעת נמצאה אמינה ועולה בקנה אחד עם הטענות שהוצגו בהתנגדותה. היא טענה כי הסכום בחשבון היה טעות וכי התובע ניצל טעות זו. השופט הסכים כי התובע לא הצליח לבסס טענה ראויה ולכן דחה את התביעה. התובע חויב לסגור את תיק ההוצאה לפועל בתוך שבעה ימים ולכסות את שכר טרחת עורך דינו של הנתבע, בסכום מוגדר של 6,500 ₪, והוזהר מפני ההשלכות אם התשלום לא יבוצע בתוך פרק הזמן הנקוב. לשני הצדדים נמסר על זכותם לערער על פסק הדין.