ע"א 426/17

תקציר

בתאונת דרכים שאירעה ביום 3.9.2003 נפצע המשיב, יליד 1962, ועמית לעבודה נהרג. בית משפט קמא מינה ארבעה מומחים רפואיים על מנת להעריך את מצבה של המשיבה ולקבוע את נכותה. חוות הדעת של המומחים היו מגוונות בתחומים שונים, החל מהיעדר מוגבלות באורתופדיה ועד 40% נכות בתחום הנפשי שאובחן על ידי פרופ' נוימן. בית משפט קמא אימץ את מסקנות המומחים, ושקל אותם כדי להגיע לנכות רפואית של 51.4% למשיב. זו הותאמה גם כלפי מעלה לנכות תפקודית של 75%, בהתחשב במצבה הנפשי המידרדר ובצורך בסיוע בחיי היומיום. חישובי בית המשפט לגבי הפסדי השתכרות בעבר התבססו על שכרו החודשי של המשיב, כולל הפרשות, בסך 5,848 ₪ לשמונה השנים הראשונות, ו-6,500 ₪ לשנים שלאחר מכן. בגין הפסדי השתכרות עתידיים פסק בית המשפט סכום גלובלי של 850,000 ₪, בהתחשב ביכולות העבודה המוגבלות שלה. בניכוי רווחים שקיבל המשיב ותגמולי פנסיה עתידיים, סך כל ההכנסות שנפסקו בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד עמד על 1,173,000 ₪. כמו כן ניתנו למשיבה שעות שבועיות נוספות עבור חונכות, תמיכה וסיוע במשק הבית, בסך 750,000 ₪, ו-150,000 ₪ בגין סיוע צד ג' בעבר. מענקים נוספים כללו 50,000 ₪ עבור ניידות, 20,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות ו-239,000 ₪ עבור כאב וסבל. סכומים אלה, בניכוי גמלת נכות כללית בסך 511,000 ₪, הסתכמו ב-2,382,000 ₪. כן הורה בית המשפט על הקפאת 161,000 ₪ למשך שנה, בכפוף למעמד קצבת השראם של המשיב. הן המערער והן המשיב הגישו ערעורים על פסק הדין, בעיקר כנגד חישובי נכות תפקודית, הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד והוראות סיוע לצד שלישי. הערעור הנגדי של המשיב, שנראה היה כי הוא בצד הנדיב, ביקש להגדיל את הפיצויים בגין הפסדי השתכרות וניידות עתידיים, וטען לשיעור היוון של 2% במקום 3%. אולם, מאחר שטענות אלה נעדרו תימוכין ראייתיים, הן לא נדונו. בסופו של דבר, הערעור העיקרי הצליח לשנות את הסכום שנפסק עבור סיוע עתידי של צד שלישי, שנקבע כמוגזם. הסכום הופחת מ-750,000 ₪ ל-500,000 ₪, כך שסך כל הפיצויים נפרש לאחר הניכוי בסך 1,621,000 ₪. יתר הוראות פסק הדין נותרו ללא שינוי. סכום מופחת זה, כולל דמי שכירות ומע"מ, ינוכה מהתשלום המעוכב בהתאם להחלטה מיום 15.1.2017, והיתרה תועבר למשיב.