ע"א 196/85

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המערערים לבטל את צוואת אמם המנוחה. האם מתחה ביקורת על התנהגות המערערים בצוואתה והסבירה מדוע בחרה לנשל אותם. המערערים טענו כי יש לפסול את הצוואה משני טעמים: השפעה בלתי הוגנת של המשיבים (אחיהם) ומעורבות בעריכתה של הצוואה. בית המשפט המחוזי קבע כי המערערים לא הצליחו להוכיח תלות כוללת המצביעה על שלילת רצונה החופשי של אמם; לפיכך, הם נשאו בנטל ההוכחה להשפעה בלתי הוגנת. בנוסף, קבע בית המשפט כי מעורבותם של המשיבים בהדפסת מסמך הכלול בצוואה הייתה פעולה מכנית שאינה קשורה לעריכתה. בית המשפט העליון הסכים עם ממצאים אלה, והדגיש כי הצוואה משקפת את כוונותיה האמיתיות של האם וכי יש לפרש את סעיף 35 לחוק הירושה בצמצום. פסק הדין מצטט פסקי דין קודמים ומדגיש את הצורך בפרשנות מחמירה בכל הנוגע לעריכת צוואה. בית המשפט מגיע למסקנה כי פעולות המשיבים אינן מהוות השתתפות בעריכת הצוואה כהגדרתה בחוק. הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לשלם את הוצאות המשיבים. השופט מ' בן-דרור נתן את חוות דעתו פה אחד של בית המשפט, אישר את החלטת בית המשפט המחוזי ודחה את הערעור בהוצאות נוספות.