רע"פ 1440/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת מיום 6.3.2005, אשר דחתה בקשה למתן רשות ערעור על גזר דין שהטיל בית משפט השלום בנתניה. המבקש הודה בשורה של אישומים, בהם גניבת רכב, גניבה מרכב וקשירת קשר לביצוע פשע, ונגזרו עליו 36 חודשי מאסר. המשיב ערער על גזר דין זה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר האריך את המועד האחרון להגשת הערעור. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והחמיר את עונשו של המבקש לחמש שנות מאסר. לאחר מכן פנה המבקש לבית המשפט העליון בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר נדחה. גם הבקשה הנוכחית לעיון חוזר נדחתה. השופטת ציינה כי אין הליך פורמלי לדיון חוזר בהחלטה בבקשה לחופשה לצורך ערעור, אך הם ישקלו לעשות כן אם נעשה עוול. עם זאת, השופטת לא מצאה כל הצדקה לטענות המבקש, וסברה כי הן אינן מדויקות עובדתית וסותרות את הפרוטוקול. השופט הדגיש כי ההחלטה להאריך את המועד להגשת ערעור מצויה בסמכותו של בית המשפט המחוזי וכי המבקש כבר היה מיוצג על ידי עורך דין שטען את הערעור לגופו. עוד ציינה השופטת כי הבקשה לא עוררה שאלות בעלות משמעות ציבורית או משפטית, וכי החמרת העונש הייתה מוצדקת בהתחשב בעבירות העבר של המבקש. לפיכך, הבקשה לעיון חוזר נדחתה, תוך שמירה על ההחלטה הקודמת והותרת עונשו של המבקש על כנו.