רע"ב 1712/22

תקציר

אסיר, שהורשע בשורה של מעשי טרור, כולל רצח וניסיון רצח, ביקש שחרור מוקדם מטעמים רפואיים דחופים או שחרור זמני בשל הידרדרות בריאותו. ועדת השחרורים הפנתה את עניינו לוועדת השחרורים המיוחדת, שקבעה כי ביצע מעשי טרור ואינו כשיר לשחרור על תנאי, תוך שלילת זכותו לשחרור לפי סעיף 40א לחוק המאבק בטרור. האסיר עתר לבית המשפט לעניינים מנהליים, שדחה את בקשתו בטרם עת, מאחר שוועדת השחרורים טרם הכריעה בבקשתו בעקבות החלטת ועדת השחרורים המיוחדת. האסיר ערער על פסק דין זה לערכאה גבוהה יותר, בטענה כי סעיף 40א לחוק המאבק בטרור אינו חל על שחרורים רפואיים. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשתו, מתוך סבר כי בקשתו אינה עומדת בדרישות לשחרור רפואי מוקדם וכי לוועדת השחרורים צריכה להיות הזדמנות לדון תחילה בבקשתו. כמו כן, לא נשקפה סכנה מיידית לחיי האסיר, וחוות הדעת הרפואית המעודכנת לא תמכה בבקשתו. משכך, אישר בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים, שחייבה את האסיר למצות תחילה את כל האפשרויות העומדות בפני ועדת השחרורים בטרם יפנה לערעור נוסף, ודחה את הבקשה.