ת"א 19120-01-12

תקציר

המחלוקת נסובה סביב תקצוב מוסדות חינוך, ובפרט גני ילדים ובתי ספר, בעיר רעננה. העירייה אחראית לתקצוב מוסדות אלה. עם זאת, קיים פער בפסקי הדין הנוגעים למימון מוסדות חינוך "מוכרים ולא רשמיים". בעוד שחלק מפסקי הדין מחייבים את העירייה לספק תקציבים לגני ילדים בשלב הגנים ושלב החובה, אחרים טוענים כי לעירייה אין חובה כזו. חוק נהרי ותקנותיו מסבכים עוד יותר את העניין ומובילים לפרשנויות סותרות. על בית המשפט לקבוע את חובתה של העירייה לממן את עמותת העותרים, המפעילה מספר מוסדות חינוך. פסק הדין בעתירה, המחייב, קובע כי על העירייה להעריך את שווי השכירות של מבני חינוך רשמיים ולהשתמש בו לחישוב הסכום שעליה לתרום למוסדות החינוך של העותרת. סכום זה צריך להיגזר מההוצאה הרעיונית לשכר דירה, ולא מהפרשנות של העירייה להוצאה בפועל. העירייה חויבה לשלם דמי שכירות לעמותה עבור מוסדות החינוך המנוהלים על ידה בתקופת התביעה, שהיא מיום 1.1.2008 ועד ליום 31.12.2012. סכום זה יחושב על בסיס ההוצאה הרעיונית המפורטת בשומה המוסכמת. בנוסף, על העירייה לשלם מס ערך מוסף (מע"מ) כחלק מעלות השכירות, שכן הוא מהווה חלק בלתי נפרד ממחיר השוק. לתשלומים יתווספו גם הפרשי הצמדה וריבית, שכן העירייה עיכבה את הפירעון. סכומים אלו יחושבו בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה. העמותה אחראית למסור את החישובים המדויקים בתוך 30 יום, ולאחר מכן בית המשפט יקבע את החיוב הכספי בפסק הדין. שכר טרחת עורכי דין וחיובי ריבית נוספים יידונו בפסק הדין.