ע"א 24/78

תקציר

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 6.11.1977 ביקשה המערערת, חברה לייצור כימיקלים, לאכוף צו מניעה נגד המשיבה, ששיווקה אבקת כביסה מזויפת זהה במראהה למוצר של המערערת. למרות פעולות משפטיות קודמות, המשיב המשיך בפעילות זו, מה שהניע את המערערת לבקש אכיפה נוספת. השופט אשר ציין כי המשיב לא הפריך את הטענות בתצהיר והמשיך להפר את צו המניעה. בעוד שבית משפט קמא דחה את בקשת המערער לאכיפה בשל הבטחת המשיב לחדול מהפרות עתידיות, השופט אשר סבר כי אין בכך כדי לספק, בהתחשב בהתנהלותו של המשיב בעבר. בית המשפט קבע כי יש לו סמכות לפי פקודת ביזיון בית המשפט להטיל קנסות או מאסר כדי להבטיח ציות, שכן ההתמקדות היא בדבקות עתידית ולא בענישה על התנהגות בעבר. בפסק הדין הוצע להטיל קנס יומי על המשיב אם ההפרות יימשכו, כדי לכפות ציות יעיל בעתיד. בנוסף, תביעת המערערת להוצאות שנגרמו בחשיפת הפרות המשיב התקבלה, והמשיב חויב לשלם הוצאות אלה בצירוף ריבית. פסק הדין הדגיש את הצורך במסגרת משפטית עקבית וניתנת לאכיפה למניעת הפרות מתמשכות והצביע על ליקויים בהליכים הנוכחיים, והצביע על הצורך ברפורמה חקיקתית כדי לקבוע מנגנוני אכיפה ברורים יותר לצווי בית משפט.