עת"מ 9073-08-11

תקציר

העתירה, המערערת על חוקיות ההחלטה להפקיע חלקת קרקע מסוימת בירושלים המיועדת לצורכי ציבור, נדחית. בית המשפט קובע כי ההחלטה התקבלה בסמכות, בהתאם לחוק התכנון והבניה, ובקשר לתכנית מתאר רלוונטית – תכנית 867ב. היא קובעת כי מתקיימים כל התנאים הנדרשים בחוק להפקעה, וכי ההחלטה סבירה ומידתית. ראשית, בית המשפט קובע כי למוסדות התכנון הייתה סמכות לאשר את ההפקעה, שכן תכנית 867ב – שייעדה את הקרקע לצורכי ציבור – הסמיכה את הוועדה המחוזית להחליט אם הפקעת הקרקע נחוצה למטרה הציבורית שנועדה בתכנית. שנית, בית המשפט בוחן את סבירותה ומידתיותה של ההחלטה, ומוצא כי הוועדה המחוזית הגיעה למסקנה סבירה כי היה צורך ציבורי ספציפי בהפקעה, וכי הפקעת החלקה הייתה הכרחית. עוד נקבע כי ההחלטה להעדיף את תוואי ההפקעה על פני תכנית לאיחוד וחלוקה הייתה סבירה בנסיבות העניין, במיוחד נוכח שיקול הדעת הרחב הנתון למוסדות התכנון בהפעלת סמכויות תכנון. כמו כן, בית המשפט אינו מוצא פגם מינהלי בהליך קבלת ההחלטות וקובע כי אי קיום ההצבעה לפני ההחלטה לא נפל פגם, שכן כל חברי הוועדה היו תמימי דעים בתמיכתם בהחלטה. לבסוף, בית המשפט מורה לעותר לשאת בהוצאות המשיבים.