ת"א 37881-04-18

תקציר

פסק הדין דן בדחיית תביעה בדבר תרמית בהליכי הסדר מקרקעין שאירעו בשנת 1959. התובעים, יורשיו של אחד מבעלי הקרקעות, טענו כי רישום הזכויות במקרקעין על שם קק"ל הושג במרמה. הראיה העיקרית הייתה ייפוי כוח שהסמיך את קק"ל לפעול בשם בעל הקרקע, שלטענת התובעים זויף. בית המשפט מצא כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות להוכחת הזיוף, וחזקת תקפות החתימות על ייפוי הכוח עומדת בעינה. בנוסף, גם התביעה נדחתה לגופה, כאשר בית המשפט קיבל את הטענה כי בעל הקרקע המנוח אכן מכר את חלקו בקרקע לקק"ל וקיבל פיצויים. פסק הדין מוסיף ומרחיב על עקרונות רישום המקרקעין, תקופת ההתיישנות ויתר טענות התובעים בנוגע להסכם המכר, אשר נדחו כולן. בשל אי הבאת ראיות משכנעות על ידי התובעים וחלוף תקופת ההתיישנות, נדחתה התביעה, וחויבו התובעים לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחה.