עת"מ 73920-10-21

תקציר

העתירה מערערת על שתי החלטות של ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה, שהורתה על ביטול היתר לשימוש העותרים במבנה שלהם כמרכז אקדמי. העותרים טוענים כי היה על ועדת הערר לדחות את הערר על ההחלטה להעניק להם היתר, בשל איחור יתר בהגשה, היעדר זכות ערר ולגופו של עניין. ראשית, בית המשפט מצא כי לא היה שיהוי מופרז בהגשת הערר, וכי בצדק דחתה ועדת הערר את טענת השיהוי של העותרים. שנית, באשר לזכות הערעור, קבע בית המשפט כי העותרים לא הגישו בקשה לפי סעיף הדין הרלוונטי, ולא יכול היה לצפות באופן סביר שוועדת הערר תבחן את עניינם לפי אותו סעיף. עוד קבע בית המשפט כי נכונה קבעה ועדת הערר כי ההיתר אינו תואם את התב"ע הרלוונטית, וכי צדקה הוועדה כשקבעה כי יש לפרסם ולדון בבקשה להיתר. כמו כן, הסכים בית המשפט עם עמדת ועדת הערר כי ההיתר ניתן בפגם מהותי, שכן ניתן ללא פרסום מתאים, וכלל פתחים בלתי מורשים בגבולו המערבי של המבנה. טענת העותרים כי ועדת הערר שגתה בכך שלא התחשבה במידה מספקת בפתחים הקיימים נדחתה, שכן בית המשפט קבע כי הפתחים לא אושרו ולא ניתן להתיר אותם כדין. בית המשפט דחה גם את יתר טענות העותרים, וקבע כי החלטת ועדת הערר לבטל את ההיתר הייתה כדין. לפיכך, נדחתה העתירה לביטול החלטות ועדת הערר, והעותרים חויבו לשלם הוצאות משפט למשיבים.