בש"א 170535/07
החלטה שלום תל-אביב-יפו
תקציר
להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, כפי שבאים לידי ביטוי בטקסט שסופק: **ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בת"א (בש"א 170535/07)** **1. עניין הדיון: בקשה לתיקון כתב תביעה בשלב מאוחר** ההחלטה עוסקת בבקשה לתיקון כתב תביעה שהוגשה על ידי התובעים לאחר תום שלב קדם המשפט, לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית וקביעת מועד להבאת ראיות. התיקון המבוקש כולל הוספת סעד של צו עשה (ציווי) בנוסף לסעד הכספי המקורי. **2. העקרונות המשפטיים הרלוונטיים לתיקון כתבי טענות:** * **מטרת התיקון:** בית המשפט יבחן האם התיקון יאפשר לו להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, וזאת על מנת להשלים את עילת התביעה (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). * **מניעת עיוות דין:** התיקון לא יגרום לצד השני עיוות שפיצוי כספי לא יוכל לתקנו. * **הוכחת טעות כנה:** המבקש צריך להראות כי הוא טעה טעות כנה בהגשת כתב הטענות המקורי, וכי כעת התברר לו שהפלוגתא האמיתית גלומה בתיקון המבוקש (ע"א 351/61 זדרייביץ נ' תרום; ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס). * **קשר לזכות המהותית:** השאלות שצריכות להיות שנויות במחלוקת צריכות להיות קשורות לזכות המהותית של נשוא התובענה, ולא רק לעובדות המולידות את הסעד המשפטי (ע"א 70/62 אדלר נ' יצחק; ע"א 772/79 עזבון שמרון נ' וסקביץ). **3. חידושים והרחבת הדיון:** * **השלב המתקדם של ההליך:** בית המשפט מדגיש כי הבקשה הוגשה בשלב מתקדם ביותר של ההליך. תקנה 143(1) לתקנות קובעת כי ראוי להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה בהקדם האפשרי ולפני סיום הליכי קדם המשפט. * **גבורת תקנה 149(ב) על תקנה 92:** במקרה של בקשה לתיקון כתב טענות לאחר שלב קדם המשפט, בית המשפט קובע כי יש להחיל את דרישות תקנה 149(ב) לתקנות. תקנה זו קובעת כי בית המשפט לא ידון בבקשה שניתן היה להעלותה בקדם המשפט, אלא אם כן מתקיימים שני תנאים מצטברים: (א) קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, ו-(ב) הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין. ההחלטה מסתמכת בפסיקה על ע"א 40/87 נשר נ' אבוטבול, שקבע כי תקנה 149(ב) גוברת על תקנה 92 במצב זה. * **מהות הסעד המבוקש:** בית המשפט מתייחס למהות הסעד החדש המבוקש – צו מניעה/עשה לאיסור הולכת כלבים ללא רצועה ומחסום פה. בית המשפט סבור כי בקשה כזו, על אף שהיא עשויה להיות מוצדקת בנסיבות מסוימות, אינה בהכרח נופלת בגדר "השלמת עילת התביעה" במובן תקנה 92, במיוחד כאשר היא מועלית בשלב מאוחר. * **העדר תצהיר תמיכה:** בית המשפט מציין כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר או במסמך כלשהו, מה שמחליש את בסיסה העובדתי. * **דחיית הבקשה:** לאור המועד בו הוגשה הבקשה, מהות הסעד המבוקש, והעדר טעמים מיוחדים ודרישת מניעת עיוות דין, בית המשפט דוחה את הבקשה. הוא קובע כי אי-היענות לבקשה לא תגרום עיוות דין לתובעים. **4. סיכום ומשמעות ההחלטה:** ההחלטה מדגישה את החשיבות של התנהלות יעילה ושלבים הליכיים מוגדרים בהליכים אזרחיים. כאשר בקשה לתיקון כתב תביעה מוגשת בשלב מתקדם, היא נבחנת במשנה זהירות, ותחת עול כבד יותר של הוכחת הצורך והצדקתה, מעבר לדרישות הבסיסיות של תקנה 92. במקרה זה, בית המשפט מצא כי התובעים לא עמדו בדרישות אלו, במיוחד לאור העובדה שהבקשה הוגשה בשלב המאוחר, ללא הצדקה מספקת של טעמים מיוחדים או צורך הכרחי למניעת עיוות דין. ההחלטה אף מטילה על התובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לטובת הנתבעת, כסנקציה על הגשת בקשה מאוחרת ובלתי מוצדקת.
בש"א 170535/07 הנדלמן רוז נ' אילנה גור, שלום (20.9.2007)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.