רע"פ 3590/04

תקציר

נגד המבקש, בעל משק חקלאי ממושב בית נחמיה, הוגש כתב אישום בגין עבירה על חוק המים וחוק שמירת הניקיון בכך שאפשרה השלכת פסולת בניין בשטחו וזיהמה נחל סמוך. בית משפט השלום ברמלה זיכה את המבקש מהאישום האחרון, אך הרשיע אותו באישום הראשון והטיל עליו קנס של 150 אלף שקל. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שהפחית את הקנס ל-100,000 ₪ או עשרה חודשי מאסר. המבקש, שהעלה בפני בית המשפט המחוזי נסיבות מקלות שונות, לרבות פציעת בנו במהלך שירותו הצבאי ושריפה שכילתה חלק מרכושו, מבקש כעת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בטענה כי הקנס אינו מידתי ואינו אפשרי עבורו. עם זאת, שופט בית המשפט העליון דחה את הבקשה והדגיש כי המקרה אינו מעורר שאלות עקרוניות מעבר לאינטרסים הספציפיים של הצדדים וכי העונש מוצדק בהתחשב בחומרת העבירה ובאופייה הממושך. עוד ציינה השופטת כי עקרון השוויון אינו גובר על שיקולים חשובים אחרים במקרה זה, כגון תפקידו המרכזי של המבקש בהפיכת חוותו לאתר פסולת. זאת ועוד, השיהוי המשמעותי בהגשת כתב האישום לא נחשב סיבה מספקת להקלה נוספת בעונש. לפיכך, נדחתה בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון.