ע"פ 5402/12

תקציר

ערעור הוגש על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים שהרשיע נאשם בגיר בסיכון חיי אדם ביידוי אבנים לעבר הרכבת הקלה בירושלים. המערער הודה במיוחס לו. בית המשפט המחוזי גזר עליו 18 חודשי מאסר, בהתחשב בהפנמתו הקשה את תוצאות מעשיו, החזקתו הקודמת בסכין והיעדר תקדימים רלוונטיים לאירוע כזה. המערער טוען כי הרכבת הייתה ריקה ולא נגרם לה כל נזק, כי עונשו צריך להתאים לעונשים הקלים יותר שניתנו לשותפיו הקטינים, וכי פסק הדין לא שקל במידה מספקת את המלצות שירות המבחן ואת הודאתו. המשיב מצדיק בינתיים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, תוך הדגשת האופי המסוכן של אירועי יידוי אבנים. עם זאת, ערכאת הערעור מצדיקה את התערבותה במקרה זה בשל הפער המשמעותי בין עונשו של המערער לבין עונשם של שותפיו, חרף רמות ההבנה ופוטנציאל השיקום הדומות להם. בית המשפט שוקל גם את החרטה הכנה של המערער ואת השפעת ההליך המשפטי עליו. בסופו של דבר, בית הדין לערעורים פוסק לטובת המערער, ומפחית את עונשו ל-12 חודשי מאסר תוך שמירה על יתר רכיבי פסק הדין.