ת"א 35223-02-13

תקציר

התובע, עורך דין במקצועו, תובע את הנתבעים על סך של כ-500,000 ₪ שכר טרחת עורך דין בגין ייצוגם בהליכים משפטיים נגד עיריית חולון. התובע טוען כי הוא זכאי לשכר הטרחה על פי הסכם עם לקוחותיו. הנתבעים טוענים כי ההסכם קובע כי התובע לא יהיה זכאי לתשלומים נוספים מעבר לסכום הראשוני. השופט מצדד בתובע וקובע כי למרות שהנתבעים לא התכוונו להונות את התובע כאשר שכרו אותו, הם לא היו כנים בסירובם להתפשר, מה שהוביל לפיטוריו של התובע. השופטת מפרשת את ההסכם כמזכה את התובע ב-75% משכר הטרחה הנגזר מפסקי הדין, שמסתכמים ב-351,606 שקל כולל מע"מ, ומוסיפה 40,000 שקל בגין התנהגותם המעליבה של הנתבעים כלפי התובע. כמו כן מורה השופט לנתבעים לשלם לתובע אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 38 אלף שקל. בקשת התובע לתוספת של 50,000 ₪ בגין לשון הרע נדחית, שכן השופט מקבל את טענת הנתבעים כי העלבונות נאמרו בלהט הרגע ואין להתייחס אליהם.