ע"ש 955/07

תקציר

המערער, חייל משוחרר, מערער על החלטת הוועדה הרפואית העליונה לפי חוק הנכות (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, בנקודה משפטית. המערער טוען, כי הקביעות הרפואיות אינן תואמות את סעיפי הליקוי שנבחרו, וכי בראש הוועדה עמד רופא שבדק אותו קודם לכן בשנת 1996. הערעור כולל גם טענות על החלטות קודמות של ועדות מחוזיות משנת 1981, אשר נדחות בשל חלוף הזמן ואי הגשת ערר על ידי המערער בתוך 45 הימים הנדרשים. גם ניסיונו של המערער לערער על החלטת הוועדה הרפואית העליונה משנת 2005 לוקה בטרם עת, אך נדון לגופו של עניין בשל הבנתו של בית המשפט את מצוקתו האישית. המערער סובל מנקעים בשני הקרסוליים מאז שנות השבעים ונקבעה לו בעבר נכות קבועה בשיעור של 20%. ערעוריו של המערער על החלטה זו בשנים 1984 ו-1996 לא צלחו. בשנת 2006 בדקה הוועדה הרפואית המחוזית את המערער ומצאה אותו זכאי ל-20% נכות בגין כל קרסול. המערער ערער על החלטה זו לוועדה הרפואית העליונה, אשר הפחיתה את הנכות ל-10% לכל קרסול. כעת טוען המערער כי ההחלטה צריכה להתבסס על סעיף אחר, אשר יזכה אותו בשיעור נכות גבוה יותר. בית המשפט מוצא כי החלטת הוועדה הרפואית העליונה הייתה ראויה, שכן היא התבססה על התחשבות הן בתוצאות הבדיקה הרפואית והן בצילומי הרנטגן. העובדה שהרופא הבודק בדק את המערער בעבר כמעט עשור קודם לכן אינה סיבה מספקת להטיל ספק בטוהר החלטת הוועדה, מה גם שהרופא היה חלק מפאנל ולא מקבל החלטות יחיד. בית המשפט קובע כי יש להעריך מחדש את נכותו של המערער בהתאם לסעיף שביקש, ולפיכך החלטת הוועדה הרפואית העליונה מתבטלת, ונפסקת נכות בשיעור של 20% לכל קרסול בסך 40%. פסק הדין ניתן ללא הוצאות, והמזכירות נדרשת לשלוח העתקים מפסק הדין לשני הצדדים.