ת"א 36411-05-18

תקציר

התובע, רוכש רכב משומש, תבע את הנתבעת, סוכנות רכב, בגין אי גילוי מידע מהותי על ההיסטוריה של הרכב, בניגוד להסכם המכר ולחוקים הרלוונטיים. התובעת תבעה פיצויים בגין הפרת החוזה ועוגמת הנפש של הנתבעת. בית המשפט מצא את הנתבעת אחראית למסירת מידע שגוי ואי גילוי עובדות קריטיות, לרבות מספר הבעלים הקודמים והחלפת תיבת הילוכים לאחרונה. בית המשפט קבע כי על הנתבע, כסוחר רכב מקצועי, חלה חובת גילוי מוגברת. עם זאת, בית המשפט לא ביטל את הסכם המכר; תחת זאת, היא הורתה לנתבעת לשלם לתובע פיצויים חוזיים בסך 46,340 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. בנוסף, קיבל בית המשפט באופן חלקי הודעת צד ג', לפיה עוסק אחר, ספדיה, אחראי חלקית לאי הגילוי, והורה לו לפצות את הנתבע בשיעור של 40% מהסכום שהנתבע חויב לשלם לתובע. תביעת התובע לעוגמת נפש נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא קשר בין מעשיו של הנתבע לבין מצוקתו של התובע. הן הנאשם והן ספדיה חויבו לשלם את סכומיהם בתוך 30 יום. פסק דין זה נתון לערעור בבית המשפט המחוזי.