ע"א 18599-07-23

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורה של המערערת, אשר טענה כי יש לאפשר להם להמשיך ולהשתמש באצטדיון שבבעלות המשיב בחינם, על בסיס הסדר היסטורי והבטחה לכאורה בעל פה. בית המשפט מצא כי טענות המערער אינן משכנעות. נפסק כי אין להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, שהתבססו על התרשמותו הישירה מהעדים ומהראיות, והמערער לא הוכיח את ההבטחה שבעל פה. יתר על כן, הסכמים בכתב בין הצדדים, אשר ביטלו כל הסדר קודם, גוברים על כל הבטחה בעל פה לכאורה. בית המשפט דחה גם את טענת המערערים כי היה מקום להעניק להם אופציה להארכת החכירה, בקובעו כי הטענה לא הוכחה וכי המערערת ממילא לא מימשה את האופציה. לבסוף, מצא בית המשפט כי זכותה של המשיבה לדרוש את פינוי המערערת, וטענותיה של המערערת בדבר היעדר חוזה שכירות תקף של המשיב עמדו בניגוד להסכמות בין הצדדים ולא יכלו לסייע למערערת במקרה זה. לפיכך נדחה הערעור, ונפסק למשיב הוצאות בסך 20,000 ₪.