ה"פ 13565-10-20

תקציר

השופטת קבעה כי יש לדחות את תביעת התובעים במלואה בשל היעדר עילת תביעה, וכן לדחות את התביעה בדבר זכויות הבנייה מחמת התיישנות. התובעים לא סיפקו די ראיות ועובדות מהותיות כדי לתמוך בטענותיהם, וחלק ניכר מהמידע הוסתר מעיני הציבור. הם לא פירטו פרטים מהותיים כמו מועדי הרכישה ורישום זכויותיהם, ולא צירפו מסמכים חיוניים כמו הסכמי מכר ותיק הפשרה. חוסר שקיפות זה ומידע חיוני הפכו את טענתם לבלתי מספקת. כמו כן, הדגישה השופטת כי הליך הפשרה הושלם, ועל פי פקודת הסדר זכויות במקרקעין, רישום מקרקעין מבטל כל זכות מתנגשת. זכויות הבעלות של התובעים נרשמו לאחר הסדר הפשרה, והיה עליהם להיות מודעים להליכי הפשרה והפיצול. עוד ציינה השופטת כי טענת ההפקעה פגומה שכן התובעים לא ביססו כפייה או מטרה ציבורית של ההפקעה הנטענת. בנוסף, הטענה בדבר זכויות בנייה התיישנה, שכן היא התייחסה לתביעה שאינה במקרקעין וחרגה מתקופת ההתיישנות החלה. התובעים ביקשו גם סעד הצהרתי כספי, שהשופט מצא בו ניסיון להתחמק מתשלום אגרה וחסר תוכן. לסיכום, השופטת הורתה על מחיקת התביעה כולה וחייבה את התובעים לכסות את הוצאות הנתבעים, תוך הדגשת המשמעות של התחשבות בממד הזמן בתיקים הנוגעים לאירועים מעשורים קודמים.