פש"ר 12595-03-14

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני נכסים בבעלות חייב הנמצא בהליכי פשיטת רגל - מחצית דירה וחצי מהכספים בחשבון בנק. הנאמן ביקש לבטל את הענקתם של נכסים אלה, בטענה כי הם הועברו לקרובי משפחתו של החייב מבלי שקיבלו תמורה ראויה ומתוך כוונה להרחיקם מהנושים. לגבי הדירה קיבל בית המשפט את בקשת הנאמן במלואה. נקבע כי העברת הזכויות בדירה נעשתה מבלי שהנעבר, אחיו של החייב, פעל בתום לב וללא מתן תמורה ראויה. בית המשפט קבע כי יש לקבוע את מועד ההעברה במועד חתימת הסכם המכר, ולא במועד מוקדם יותר כפי שטענו החייב ואחיו. מהראיות עולה כי האח ידע על קשייו הכלכליים של החייב וכי העסקה לא בוצעה בתום לב. כמו כן, הוכח כי חלק מתשלומי התמורה הנטענים לא בוצעו או לא ניתן לאימות, ואלו שבוצעו לא תאמו את הפרטים המפורטים בהסכם המכר. אשר לכספים בחשבון הבנק, בית המשפט קיבל את בקשת הנאמן בחלקה. הצדדים הסכימו כי החשבון יחולק שווה בשווה בין החייב לבין דודו. בית המשפט מצא כי החייב היה חדל פירעון בעת ההעברה וכי הדוד לא הביא ראיות מספיקות לכך שהעביר את חלקו בכספים לחייב. עם זאת, הנאמן הסכים כי יש להכיר בחלק מהכספים המועברים כתשלומים בגין הוצאות הקשורות לעיזבון, ולכן חויב הדוד להעביר לקופת הנושים רק 25,096 שקל. בנוסף, בית המשפט הורה לאחיו של החייב ולדוד לשאת בהוצאות הנאמן, וכל אחד מהם שילם 20,000 שקל בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן לטובת הנאמן, והערת האזהרה לטובת דוד בוטלה, מה שחייב את דוד להגיש את פסק הדין לחתימת בית המשפט.