ע"א 2305/05

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור מחמת מעשה של בית המשפט, המצדיק את דחיית התביעה על הסף. המושג "מעשה בית משפט" מושתת על שני שיקולים מרכזיים: פעולתה היעילה של מערכת המשפט, והעיקרון לפיו אין להטריד צד באמצעות התדיינות משפטית חוזרת. תפיסה זו חלה כאשר קיימת זהות של עילה, הכרעה לגופו של עניין ודמיון בין בעלי הדין. במקרה דנן, עילת התביעה בערעור הנוכחי זהה לזו שבהודעות קודמות ששלחה המערערת למשיב בתביעות קודמות. תביעות קודמות אלה, שהסתיימו בפשרה, נגעו לעבודות בנייה שביצעה המערערת ולנזק שנגרם כתוצאה מכך. המערערת הייתה מודעת לכל הנזקים בעת הגשת התביעות הקודמות, והעובדה שנגרם נזק לאנשים שונים, או שהתביעות הוגשו על ידי תובעים שונים, אינה משנה זאת. כמו כן, המערערת מנועה מלתבוע סעד נוסף ללא בקשת רשות, שכן פיצול סעדים ללא הצדקה אינו מותר. בנוסף, העובדה שההליכים הקודמים היו הודעות צד ג' אינה מעכבת את החלת הכלל, מה גם ששולח הודעת צד ג' יכול לתבוע סעדים נוספים. ההחלטה לדחות את התביעה מוצדקת, ובית המשפט דוחה גם את טענות המערערת בדבר ההוצאות שהוטלו, שכן אלה נתונות לשיקול דעתה של הערכאה השיפוטית. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת מחויבת לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה.