רמ"ש 35818-09-22

תקציר

המבקשת ביקשה לפסול מומחה שמונה על ידי בית המשפט בהליכי גירושין הנוגעים לעניינים כספיים בעקבות התפרקות נישואיה. המבקשת העלתה טענות רבות לפיהן המומחית נעדרה אובייקטיביות ופעלה לטובת בן זוגה לשעבר, המשיב. לגופו של עניין, היא טענה כי המומחה לא העריך את חלקו של המשיב במשרד רואי החשבון שלהם, ובמקום זאת המעיט בערכו. עוד טענה המבקשת כי המומחה הסתיר ממנה מסמכים, שיתף פעולה עם המשיב ולא שמר על שקיפות. היא הצביעה על התקשרויות ופגישות חד-צדדיות בין המומחה למשיב, וטענה כי הן מצביעות על הטיה. בנוסף, טענה המבקשת כי חוות הדעת של המומחית, אשר פגעה באופן משמעותי בזכויותיה, מלמדת על הטיה ברורה כלפי המשיב. בית משפט קמא דחה טענות אלה. לאחר עיון חוזר הסכים השופט עם החלטת בית משפט קמא, וקבע כי המבקש לא הצליח לסתור את חזקת משוא הפנים של המומחה. בחירתו של המומחה במתודולוגיה להערכת שווי המשרד לא הייתה עילה לפסילה. זאת ועוד, השופט מצא כי טענותיו של המבקש בדבר הסתרת מסמכים וחוסר שקיפות אינן מבוססות. הסברו של המומחה לנוהל עבודתו, לרבות ערוצי תקשורת נפרדים, היה משביע רצון. השופטת הדגישה כי טענות המבקש נגעו בעיקר לתוכן חוות הדעת של המומחה, שאינה מהווה עילה מספקת לפסילה. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור על החלטת בית משפט קמא.