רע"פ 1591/24

תקציר

במקרה זה, ביקש המבקש רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר אישר הרשעה קודמת וגזר דין של בית משפט השלום באילת. נגד המבקש הוגש כתב אישום בגין נהיגה תחת השפעה ביום 19.3.2021 בריכוז אלכוהול בדם של 252 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף. לאורך המשפט הכחיש המבקש את המיוחס לו, טען כי אינו הנהג וערער על מהימנות בדיקת השכרות. למרות טענות אלה, בית משפט השלום מצא את עדויות השוטרים וטכנאי המעבדה אמינות, וביסס את אשמתו של המבקש. בית המשפט דחה את טענת ההגנה של המבקש, ובפרט את הנרטיב המתפתח שלו שסתר את הראיות, כגון טענתו כי חבר נהג וכי צרך אלכוהול לאחר מעצרו. כתוצאה מכך, נגזרו על המבקש 24 חודשי פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית. ערעורו הבא של המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה, ואישר את החלטת בית משפט השלום שכן לא מצא סיבה משכנעת להטיל ספק בממצאים העובדתיים והמהימנים. בית המשפט המחוזי הסכים כי הראיות הוכיחו באופן מוחץ כי המבקש הוא הנהג, והדגיש את היעדר עדויות המאששות עדויות של נוסעים אחרים ברכב. בקשת הערעור של המבקש נדחתה פעם נוספת, שכן לא הייתה כל סוגיה משפטית עקרונית או עיוות דין מהותי המצדיק התערבות נוספת. בית המשפט אישר את תקינות הליך בדיקת השכרות ודחה את טענת המבקש בדבר כשלים וסתירות בחקירה, בקובעו כי בערעורו לא הוצג מקרה חריג לעיון. לפיכך, הבקשה נדחתה ביום 24.4.2024.