ע"א 2991/15

תקציר

ערעור הוגש על החלטת בית משפט השלום בירושלים לדחות בקשה לפסילה, וזאת בעקבות תביעה שהוגשה בשנת 2008 נגד רשות המסים לפיצוי כספי בגין תפיסה ומכירה של מכלית דלק. המשיב ביקש לדחות את התביעה, שהתקבלה על ידי בית משפט השלום, ובעקבות זאת הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המערער, בקובעו כי יש צורך בבירור עובדתי בטרם יכריע לגופה של התביעה והורה לבית משפט השלום להמשיך לדון בהליך. לאחר מכן ביקש המערער לפסול את שופט בית משפט השלום, בקשה שנדחתה. ערעורו המאוחר יותר של המערער על החלטת בית המשפט המחוזי, בטענה כי השופט כבר גיבש דעה, נדחה אף הוא, שכן השופט לא שמע כל עדות עד ופסק הדין הקודם לא התייחס לכך. נמצא כי הערעור הוגש שלא לצורך, שכן השופט בסך הכל מילא אחר הנחיות בית המשפט המחוזי לשמיעת ראיות, ולא היה מקום לחשוד במשוא פנים או משוא פנים מצד השופט. בכך נדחתה העתירה לפסול את השופט, ודיון ההוכחות נקבע להימשך כמתוכנן בבית משפט השלום.