עב"ל 239/98
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
בית הדין הארצי לעבודה פסק במקרה של עובד עירייה שנפצע במהלך אימון במגרש טניס המנוהל על ידי מרכז ספורט שהיה נגיש לעובדי העירייה בימי שישי. העובד טען כי יש להכיר בפגיעה כתאונת עבודה, שכן היא אירעה בעת מילוי תפקידו כיו"ר ועד העובדים בעירייה. עם זאת, בית הדין אישר את החלטת בית הדין האזורי לעבודה, ודחה את תביעת העובדת. נמצא כי נוכחותו של העובד במרכז הספורט אינה מחייבת ופציעתו לא נבעה מתפקידו בוועדה. כמו כן, בית הדין קבע כי לא מדובר בפעילות קבוצתית מאורגנת המייצגת את מקום העבודה אלא בעשייה אישית. לפיכך, אימון הטניס לא יכול להיחשב כקשור לעבודה על פי מבחן הסבירות. בית הדין הדגיש את ממצאיו העובדתיים של בית הדין האזורי, אשר הגיע למסקנה כי נוכחותו של העובד לא הייתה הכרחית ולא ניהל או ארגן את הפעילות. לפיכך נדחה הערעור, ובכך חיזק את קביעת בית הדין האזורי כי התאונה אינה מהווה תאונת עבודה לפי הדין הישראלי. מקרה זה מדגיש את הדרישות המחמירות להכרה בתאונות עבודה ואת חשיבותן של ראיות עובדתיות בתביעות מסוג זה.
עב"ל 239/98 מנחם מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי (8.3.2000)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.