עת"מ 49134-02-12

תקציר

פסק הדין נסוב סביב שתי מחלוקות עיקריות: מועד סיום תנאי מעבר מסוימים הנוגעים למחצבה, ותוקפם של תנאי מכרז פומבי בנוגע למחצבה. בית המשפט מצא כי יש לספור את המועד לסיום תנאי המעבר מיום פרסום התכנית לתוקף, שהוא 20 בפברואר 2008, ועד למועד האחרון של 20 בפברואר 2013. זאת, משום שהוראות התכנית תואמות את חוק התכנון והבנייה, ופרשנות מועד אישורה של התכנית כמועד שאינו מועד הפרסום למתן תוקף תיצור אי-ודאות. עוד קבע בית המשפט כי העתירות נגד תנאי המכרז הציבורי חסרות שחר. נמצא כי תנאי המכרז בנויים באופן סביר, מידתי ועולים בקנה אחד עם עקרונות המשפט הציבורי. הם לא פגעו בעקרונות דיני המכרזים, למרות טענות העותרים כי הם בלתי סבירים ובלתי מעשיים. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת של הרשות בעיצוב מכרזים ואת התערבותו המוגבלת של בית המשפט בעניינים אלה. מאחר שהמכרז דרש עמידה בחוק ובהוראות התוכנית, לא ניתן היה לבטלו מתוך הנחה שהוא עלול להוביל לפעילות בלתי חוקית. בנוסף, מצא בית המשפט את הסבריה של המשיבה בדבר שינויים במכרז מספקים, וקבע כי המציעים היו מודעים לסיכונים ולאילוצים. הכללת הצהרה במכרז, שהביאה לידיעת המציעים את המועד האחרון לשלבי המעבר, תמכה עוד יותר בכך. בית המשפט הגיע למסקנה כי העותרים לא סיפקו עילה להתערבות בהליך המכרזי ולכן דחה את העתירות, ללא צו להוצאות.