ערר 1049-06-21

תקציר

שלושה עררים הוגשו על החלטת הוועדה המקומית לאשר בקשה לדירת מגורים בבית משותף בקומת הקרקע שתשמש כמרפאה של שירותי בריאות כללית, שכללה גם פתיחת שער בחומת הבניין. הוועדה המקומית אישרה את הבקשה לשימוש חורג למשך שלוש שנים, בכפוף לתנאים מסוימים. בערעורים נטען, בין היתר, כי ההחלטה תפגע בשווי נכסי המערערים, תגרום למטרדי רעש ותחמיר את מצוקת החניה. עוד טענו כי בהליך הגשת הבקשה נפלו פגמים מהותיים. מנגד, תמכו המשיבים בתשובת הוועדה המקומית וטענו כי ההחלטה יוצרת איזון בין צרכי תושבי השכונה לבין המערערים, וכי טענות הליקוי לא הוכחו. עם זאת, ועדת הערר קיבלה את העררים וביטלה את החלטת הוועדה המקומית. הודגש כי היתר השימוש החורג יינתן רק במקרים חריגים, דבר שאינו מוצדק בתרחיש זה. הוועדה מצאה כי הבקשה מנוגדת לתפיסה התכנונית המעוגנת בהוראות התכנית החדשה יחסית לשכונה. בנוסף, לא הוכח צורך דחוף וחיוני במרפאה, והנסיבות לא תמכו באישור השימוש החורג המבוקש. מאחר שהשכונה הייתה עדיין בשלבי בנייה, היו מקומות מתאימים אחרים למרפאה בתחומי שב"ס שטרם נבנו. הוועדה העלתה גם חששות לגבי התארכותה האפשרית של תקופת השימוש החורג והשפעתה על התכנון. זאת ועוד, מבחן ה"התאמה" והפגמים הנטענים בהליך הפרסום לא היוו עילה מספקת לאישור הבקשה, ונטל ההוכחה הוטל על המשיבים, אותו לא עברו. לפיכך, העררים התקבלו, והחלטת הוועדה המקומית בוטלה.