בג"צ 5502/21

תקציר

העותרים טענו כי הוראה ישנה, שהבחינה בין שוטרים מחוסנים/מחלימים לבין כאלה שלא, פגומה. המשיבים עדכנו את ההנחיה כדי לתת מענה לליקויים אלה. על ההנחיה המעודכנת חתום מפכ"ל המשטרה, שבסמכותו להוציא הנחיות כלליות למשטרה. כמו כן, היא ביצעה התאמות נדרשות ללא הבחנה בין שוטרי קבע לבין משרתים בשירות חובה או שירות לאומי בנוגע לתדירות בדיקות הקורונה. בית המשפט הכיר בכך שטענתם העיקרית של העותרים התמקדה ביעילות החיסונים נגד נגיף הקורונה וכי ההנחיה המעודכנת מוצדקת מבחינה רפואית. המשיבים הציגו עמדה הנתמכת בנתונים המצביעים על פערים משמעותיים בשיעורי ההדבקה והתחלואה בין מחוסנים/מחלימים לאלו שאינם מחוסנים. בית המשפט מצא כי העותרים לא סיפקו נימוק משכנע לסתור עמדה זו וכי ההנחיה נועדה להפחית תחלואה ולשמור על שלום הציבור. זה גם היה מידתי ומאוזן. בהתחשב בכך שההנחיה המעודכנת מבוססת על תכליות לגיטימיות ועל שיקול דעתם המקצועי של גורמי הבריאות, דחה בית המשפט את העתירה, מתוך הנחה כי המשיבים יבחנו מעת לעת מחדש את נחיצות ההנחיה.