רע"א 3567/13

תקציר

מדובר בערעור של המבקשים על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, שאישר את החלטת בית משפט השלום. ראשיתה של המחלוקת בהסכם משנת 2004 בדבר מכירת חנות ומחסן בחיפה. המשיבה טענה כי שילמה את הסכום הראשוני של 150,000 דולר בהתאם להסכם, אך לטענתה המבקשים לא סיפקו את המסמכים הדרושים להבטחת הלוואה לסילוק יתרת ההלוואה. בנוסף, נותר עיקול על הנכס בשל חובם של המבקשים, מה שהוביל את המשיב לתבוע השבה ופיצויים. המבקשים טענו כי התשלום הראשוני לא בוצע וכי חשבונית המס מטעה. בית משפט השלום העדיף את המשיבה, אימת את טענתה לתשלום, ציין חוסר עקביות ובעיות אמינות בסיפור המבקשים, ודחה את תביעתם שכנגד של המבקשים. המבקשים ערערו על החלטת בית משפט השלום, אך בית המשפט המחוזי אישר את פסק הדין הראשוני, תוך שימת דגש על משקלו של תיעוד בכתב על פני עדויות בעל פה של בעלי עניין. המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור, בטענה לקריסת עדותו של המשיב, אך הבקשה נדחתה מאחר שלא העלתה סוגיה משפטית רחבה יותר מעבר לצדדים המעורבים. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה גם בשל הנסיבות הקונקרטיות וההשלכות המשפטיות האפשריות של מעשיהם הנטענים של המבקשים. ההחלטה הסופית הדגישה את חומרת הנפקת המסמכים המטעים וההונאה הפוטנציאלית, ודרשה מהמבקשים לנמק מדוע לא יישאו בהוצאות לאוצר המדינה בשל בקשת הערעור הארוכה, תוך רמיזה לסנקציות אפשריות בגין חוסר יעילות פרוצדורלית.