רע"א 7372/09

תקציר

פסק הדין במקרה זה עוסק בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שאישר החלטה קודמת שדחתה בקשה לדחיית תביעת פיצויים בגין התרסקות מטוס. ההתרסקות, שנגרמה על ידי טיל אוקראיני בשנת 2001, הייתה כרוכה במותם של נוסעים שמשפחותיהם הגישו את התביעה. המבקשת, חברת התעופה, טענה כי יש לדחות את התביעה בשל תקופת ההתיישנות הקבועה באמנת ורשה, הקובעת תקופה של שנתיים להגשת תביעות מסוג זה. הערכאה הנמוכה יותר קבעה כי תקופת ההתיישנות החלה רק בשנת 2005, אז נודע למשיבים לכאורה כי למטוס חסרה מערכת זיהוי שהייתה יכולה למנוע את האירוע, דבר המצביע על הונאה אפשרית מצד חברת התעופה. חברת התעופה טענה כי תקופת ההתיישנות על פי אמנת ורשה צריכה לחול באופן בלעדי על המקרה, מבלי להזדקק לחוקים המקומיים. בית המשפט המחוזי איפשר להעלות סוגיות של התיישנות התיישנות במשפט העיקרי, מה שהוביל את חברת התעופה לבקש חופשה כדי לערער, תוך הדגשת אופייה הבלתי ניתן להארכה של תקופת ההתיישנות על פי אמנת ורשה והדגשת זכויות פרוצדורליות כמו היכולת לחקור עדים בחקירה נגדית. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה על ידי בית המשפט. היא החליטה שלא להתערב בהליך ביניים זה והשאירה פתוחה את האפשרות לבירור עובדתי בנוגע להונאה אפשרית בשלבים מאוחרים יותר של התיק. בית המשפט מצא כי הוצאות שנפסקו יכולות לכסות את כל הנזקים שנגרמו למבקש עקב ההליך, ובכך דחה את בקשת רשות הערעור מבלי להורות על הוצאות, ובכך למעשה הותיר את פסק הדין הראשוני על כנו ואפשר את המשך ההליכים.