בע"ח 43561-11-17

תקציר

בבקשה שלפנינו, בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בפני כבוד השופט יוסי טופף, דן בבקשה לעיון בחומר חקירה מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982. **רקע:** הנאשם, רדה בלאי, מואשם בעבירות חמורות, ביניהן חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, וחבלה במזיד לרכב. על פי כתב האישום, הנאשם ואחרים תקפו מספר מתלוננים ליד מועדון בתל אביב, תוך שימוש בסכינים, בקבוקי זכוכית ותרסיס גז מדמיע. הרכב של המתלוננים ניזוק אף הוא. הראיה המרכזית לכאורה נגד הנאשם הינה טביעת אצבע שלו שנמצאה על בקבוק שנמצא מתחת לרכב, אשר לטענת המדינה שימש כנשק. גרסת המדינה לגבי מיקום טביעת האצבע השתנתה במהלך ההליך, כאשר בתחילה נטען כי טביעת האצבע נמצאה על הרכב עצמו. **טענות הצדדים:** הנאשם ביקש לעיין בנוהל משטרתי בנוגע ל"תיחום זירה" ונהלי זיהוי פלילי (מז"פ) הנוגעים לבדיקת טביעות אצבע. טענתו המרכזית של הנאשם היא כי זירת האירוע לא נשמרה כראוי, נחשפה לשיבוש וזיהום במשך שעות ארוכות, וזאת בניגוד לנהלים. לצורך ביסוס טענתו זו, הוא ביקש לעיין בנהלים הרלוונטיים. המדינה התנגדה לבקשה, בטענה שהחומר המבוקש אינו חומר חקירה רלוונטי לפי סעיף 74 לחסד"פ, וכי אף על פי שנעשה שימוש בגישה מרחיבה למונח "חומר חקירה", גישה זו אינה חסרת גבולות. **דיון והכרעה:** **1. זכות העיון בחומר חקירה:** בית המשפט הדגיש את זכותו היסודית של נאשם לעיון בחומר חקירה, המהווה אחד מביטויי הזכות למשפט הוגן. זכות זו מאפשרת לנאשם להכין את הגנתו ולהתמודד כנגד האישומים. המבחן לסיווג חומר כ"חומר חקירה" הוא מבחן הרלוונטיות, ובית המשפט נוקט בגישה מרחיבה לעניין זה. עם זאת, זכות זו אינה מוחלטת, והנאשם נדרש להראות "יסוד של ממש להשערה או לתקווה" שהחומר ישפיע על בירור האישום. **2. רלוונטיות נוהל מז"פ:** בית המשפט הפנה לפסיקה קודמת (בפס"ד ליברטי) שבה הודגשה חשיבותם של כללים ברורים ונהלים מדוקדקים בנוגע לנטילת טביעות אצבע מזירת עבירה. נהלים אלו חיוניים הן לצורך חיזוק כוחה הראייתי של טביעת האצבע, והן לצורך מתן אפשרות לנאשם להתגונן מפני הרשעה המבוססת על ראיה זו. **3. ניתוח הנוהל המבוקש:** בית המשפט עיין בנוהל "תיעוד וסימון ט.א." ובהוראות העבודה הנלוות, שמטרתם לקבוע את דרך התיעוד והסימון של ממצאי טביעות אצבע. הנוהל מפרט דרישות למילוי טפסים, תיעוד מיקום מדויק של טביעת האצבע, תיאור המוצגים, ושרשרת הטיפול. **4. זיקת הנוהל להגנת הנאשם:** בית המשפט קבע כי הנוהל והוראות העבודה רלוונטיים להגנת הנאשם. חשיבותם נעוצה בכך שהם מהווים חומר גולמי המשמש לחוות הדעת, ופרטים כגון "מיקום הטביעה בזירת העבירה/משטח" הם בעלי חשיבות מכרעת להגנת הנאשם. השינוי בגרסת המדינה לגבי מיקום טביעת האצבע מחזק את הצורך לאפשר להגנה לבחון את הטיעונים בהקשר זה. **5. חובת התביעה ושקיפות ההליך:** בית המשפט הדגיש כי אין כל טעם ראוי לסירובה של המדינה להציג את הנוהל, וכי שקיפות ההליך היא חלק בלתי נפרד מניהול הליך הוגן. בית המשפט ציטט פסיקות קודמות שבהן בתי משפט הורו לתביעה להעביר לידי ההגנה נהלים דומים, בהיותם "חומר חקירה" רלוונטי. **החלטה:** לאור האמור, בית המשפט קיבל את הבקשה והורה למשיבה למסור את נוהל "תיעוד וסימון ט.א." והוראות העבודה הנלוות, כפי שהובאו לעיונו, לידי באת-כוח המבקש. **חידוש משפטי:** ההחלטה מדגישה את ההרחבה המשמעותית של מבחן הרלוונטיות למונח "חומר חקירה" במסגרת סעיף 74 לחסד"פ, באופן שכולל גם נהלים פנימיים של המשטרה, כאשר יש להם זיקה ישירה או עקיפה להגנת הנאשם. היא מחזקת את העיקרון לפיו הזכות למשפט הוגן דורשת שקיפות מקסימלית מצד התביעה, וכי התביעה אינה רשאית להפעיל שיקול דעת איזו חומר ראוי לסנגור להשתמש בו להגנתו. כמו כן, ההחלטה ממחישה את הפסיקה בנוגע לחשיבות של נהלים ברורים ומפורטים בעבודת הזיהוי הפלילי, ובפרט בכל הקשור לראיות נסיבתיות כגון טביעות אצבע, וכיצד עמידה בנהלים אלו מחזקת את הראיה, בעוד שהפרתה עשויה להוביל לפסילתה.